עליה ריאלית של 2.5% שכר הממוצע בתעשייה ברבעון ה-1
השכר הממוצע בתעשייה גדל ריאלית ב-2.5% ברבע הראשון של השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והגיע ל-9,787 שקלים לחודש, (פי 3 לערך משכר המינימום). כך מסר מנכ"ל התאחדות התעשיינים, יורם בליזובסקי.
יצויין, כי בשני הרבעונים הקודמים (רבע שלישי של 2004 ורבע רביעי של 2004), נרשמה עלייה ריאלית מתונה בשכר בתעשייה - 0.3% עד 0.7%.
בליזובסקי גילה, כי מפעלי תעשייה רבים נעזרים בסקר השכר הגדול בתעשייה אשר יוצא לדרך בימים אלו ונערך אחת לשנה ע"י חברת פילת – יעוץ ניהולי, בשיתוף התאחדות התעשיינים, בבואם לדון על מדיניות השכר וקביעת שיעור ההעלאה (אם בכלל) לעובדיהם. שכן, הסקר מקנה למנהל מידע מפורט, עדכני ומקיף על רמות השכר והתשלומים הנילווים של יותר מ-120 תפקידים בתעשייה, בהשוואה לממוצע התעשייה, הענף, האזור וקבוצת הגודל אליו משתייך המפעל.
בליזובסקי מציין, כי השכר הגבוה ביותר הוא בענף הכרייה והחציבה – 19,202 שקלים לחודש בממוצע, (גדל ריאלית ב-9.5%), והשכר הנמוך ביותר הוא בענף העור – 5,017 שקלים לחודש, (גדל ריאלית ב-2.6%), (פי פעם וחצי לערך גבוה יותר משכר המינימום).
מנכ"ל התאחדות התעשיינים מדגיש, כי את העלייה בשכר ברבע הראשון של 2005, ניתן ליחס לגורמים הבאים: עדכוני השכר בעקבות החזרה למסלול של צמיחה וקליטת העובדים המהירה בקבוצת ענפי הטכנולוגיה העילית המאופיינת ברמות שכר גבוהות ביחס לממוצע התעשייה. דבר שמשך כלפי מעלה את השכר הממוצע
בתעשייה נרשמה עלייה של כ-2.5% בפריון העבודה, ועלייה של 8.1% בשעות העבודה למועסק ברבע הראשון של השנה, עליה שגררה יותר תשלומים בגין שעות נוספות ומשמרות.
בליזובסקי מוסיף, כי מניתוח השכר בתעשייה על פי קבוצות הענפים מתברר, כי ברבע הראשון של השנה עלה ריאלית השכר הממוצע בהייטק (ענפי הטכנולוגיה העילית – כלי הובלה, ציוד לבקרה ורפואי, רכיבים אלקטרוניים, ציוד תקשורת אלקטרוני) ב-2% לעומת הרבע הראשון של 2004 והגיע ל-15,676 שקלים לחודש בממוצע. עלייה זו חלה לאחר שני רבעונים רצופים בהם חלה נסיגה בשכר הממוצע בהייטק.
העלייה בשכר אפיינה את מרבית ענפי הקבוצה, למעט ענף ציוד התקשורת האלקטרוני, אשר רשם ירידה מתונה (0.5%-), עלייה ריאלית משמעותית נרשמה בשכר הממוצע בענף כלי ההובלה (עלייה של 4.5%), לצד עלייה בשכר בענפי הציוד לפיקוח, בקרה ורפואי והרכיבים האלקטרוניים (1% עד 2.5%).
בליזובסקי מוסיף, כי בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית (כימיה ונפט, מנועים וציוד חשמלי, מכונות וציוד), נרשמה עלייה ריאלית חדה של 3.7% בשכר הממוצע ברבע הראשון של השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיע ל-10,978 שקלים לחודש. זאת לאחר עלייה ריאלית מתונה של 1.5% ברבע האחרון של 2004 וגידול של 3.6% ברבע השלישי אשתקד. עליות השכר אפיינו את כל ענפי הקבוצה - עלייה ריאלית חדה נרשמה בשכר הממוצע בענפי הכימיה והנפט והציוד החשמלי, (3.5% עד 5%) לצד עלייה של 1% בשכר הממוצע בענף המכונות והציוד.
עוד עולה מניתוח השכר של התאחדות התעשיינים כי בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית (כרייה וחציבה, מתכת, גומי ופלסטיק, מינרלים אל-מתכתיים), נרשמה עלייה ריאלית מתונה של 1%, בשכר החודשי הממוצע ברבע הראשון של השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והגיע ל-8,055 שקלים לחודש.
זאת לאחר עלייה ריאלית של 1.5% ברבע השלישי ושל 0.9% ברבע האחרון אשתקד. שונות אפיינה את התפתחות השכר בענפי הקבוצה. עלייה של 2% נרשמה בשכר בענף המתכת; עליה של 9.5%, כאמור, בענף הכרייה והחציבה, לעומת נסיגה ריאלית של 1.5% - 2.5%, בשכר בענפי המינרלים האל מתכתיים, הגומי והפלסטיק.
בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית (טקסטיל והלבשה, נעליים ועור, דפוס והוצאה לאור, נייר ומוצריו, מזון, עץ וריהוט) נרשמה עלייה ריאלית מתונה של 0.8% בשכר בממוצע ברבע הראשון של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. והגיע ל-6,769 שקלים לחודש. זאת לאחר עלייה של 1.8% ברבע השלישי אשתקד ושל 1.3% ברבע האחרון אשתקד.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
