המחבל סמיר קונטאר חוסל בתקיפה ישראלית בדמשק
סיום הולם: רשת הטלוויזיה אלמנאר של החיזבאללה וכלי תקשורת ערביים אחרים דיווחו כי חיל האוויר הישראלי הפציץ הלילה בפרברי דמשק והצליח לחסל את בכיר ארגון הטרור ודוברו, סמיר קונטאר, הזכור לכולנו לרעה כרוצח בני משפחת הרן ב-1979.
רשת הטלוויזיה אל-מנאר דיווחה כי המורדים הסוריים סיפקו מידע לישראל על מיקומו. כ-8 בני אדם נוספים נהרגו בתקיפה, בהם בכיר אחר בארגון. כמו בחיסולים דומים, גם הפעם מערכת הביטחון לא מגיבה לנושא.
קונטאר, לבנוני ממוצא דרוזי, השתתף בפיגוע הרצחני בנהריה ב-22 באפריל 1979, שבו נרצחו בני משפחת הרן וכן שני שוטרים. על פי פרסומים בישראל, קונטר רוצץ את גולגולתה של תינוקת המשפחה, והוא הורשע ברצח שני אזרחים ישראלים ושני שוטרים ישראלים, חטיפה וניסיון לרצח. לאחר שנתפס הוא נידון לחמישה מאסרי עולם ו-47 שנות מאסר.
- 3.כולו כאלב בי ג'י יומו !!! (ל"ת)ברכות למבצעים ! 20/12/2015 10:02הגב לתגובה זו
- 2.משקיע דרומי 20/12/2015 09:47הגב לתגובה זוכולי גאוה והרגשת התרוממות רוח על הנקמה ברשע בהתגלמותו .רצח ילדים - על זה כתבו נקמה שלא ברא השטן..... היגיע לו למנוול
- 1.עופר 20/12/2015 08:53הגב לתגובה זוחוסך לישראל כסף עבור אחזקתו בכלא ישראלי, היה חוסך את מאמצי החיסול ומונע מאויבנו לנהל מו"מ לשחרורו, מחבלים יש לחסל או להוציא להורג לאחר המשפט וההרשעה, עונש מוות למחבלים ימנע את ה"סחר" שמנהלים ארגוני הטרור מול ישראל ויעקור את המוטיבציה לחטוף אזרחים וחיילים למטרות מיקוח
- חגי 20/12/2015 10:05הגב לתגובה זואני מסכים איתך על חלק מהדברים מחבלים צריך להרוג תוך כדי קרב, עונש מוות יגרום למשפחות להיות שהיידים ,אצלהם אין ערך לבני אדם, אך כל מפגע ללא משפט וללא התערבות המערכת המישפתית להרוס את ביתו ובית ההורים
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
