שיעור ראשון בתקשורת: מה לא עוברים טוב במדיה?

מה יותר מעניין וסקסי - חבורה שמפגינה נגד הממשלה ומתה לסלק את ראש הממשלה מכסאו, או חבורה של צעירים אידאליסטים שכל מה שמעניין אותם זה דיור הולם ומוכנים למען זה לגור ימים ולילות באוהל שהיה מבייש אוהל סיירים צה"לי? התשובה ברורה. כל מרצה מתחיל לתקשורת יגיד לכם שהראשון הוא כלב נשך אדם, בדוחק, והשני הוא אדם נשך כלב. הבעיה היא שהקלף הכי גדול של המפגינים, זה שהופך אותם לסקסי ונותן להם סיקור תקשורתי שלא היה מבייש ועידת פסגה של אובמה-פוטין, הוא בדיוק הקלף שבו ישתמש ראש הממשלה. הרי המפגינים בכיכר תחריר הישראלית לא באמת מחפשים דיור הולם בלבד. גם הם מבינים כפי שמבין כל אחד מאיתנו, שלא ביבי ולא אובמה יפתרו להם את בעיית הדיור. שוק הנדל"ן הישראלי הוא מסובך, מפותל, נהנה מאחוז כמעט חסר תקדים של בעלי דירות (מעל 70% הם בעלי דירה אחת לפחות) וסובל משפל בקרקעות זולות וזמינות. בשביל לפתור את הבעיה הזאת לא צריך סופר-טנקר, צריך שורה של שופלים וכמויות של סבלנות. המפגינים ברוטשילד הרי רוצים להעיף את הממשלה הביתה, משורה של סיבות לגיטימיות בהחלט שהדיור היא אחת הקטנות שבהם. הם הרי לא מרוצים מחוסר השוויון בחברה הישראלית, ממעמד הביניים הקורס, מחלוקת הנטל העלובה בצבא ובמיסים ומשאר תחלואים שדורשים רפורמה אמיתית, חוקה מסודרת, שינוי שיטת ממשל ועוד שורה של מילים שעושות אולקוס לכל ח"כ ממוצע. וכאן אנחנו חוזרים לבעיה. עצם ההתרכזות בדיור ובדיור בלבד, נותן לממשלה כרטיס יציאה קל. מחר, מקסימום מחרתיים, יכריז ראש הממשלה על רפורמה בדיור. הנאום שלו יורכב ממילים מסובכות כמו הפשרת קרקעות, התרת סבכים בירוקרטים, צעדים ממוקדים ודיור בר השגה. אף אחד מהמפגינים, גם אלה שכבר השלימו שנה-שנתיים של השכלה כלכלית, לא יבין שום דבר מהתכנית. למען האמת גם ראש הממשלה וכלכלניו יתקשו להסביר איך, כמה ובעיקר מתי תתרום התכנית לירידת מחירי הדיור. אלא שהבנה היא לא מצרך מחויב המציאות, המשוואה התקשורתית תראה תוצאה פשוטה - 30 אלף איש יצאו לרחובות ודרשו דיור הולם, וראש הממשלה התקפל והציג תכנית מבטיחה. הגיע הזמן לקפל את האוהלים ולצאת לחופשת הקיץ. או אז יקבלו ראשי המאבק, ובעיקר הסטודנטים לתקשורת שבהם, שיעור ראשון בתקשורת המונים. מאבקים עמוקים ומרובי סיסמאות לא עוברים טוב בתקשורת. מצד שני, מאבקים רדודים בעלי סיסמא ורבע, נותנים אפשרות גם לצד השני להשתמש בנשק הסיסמאות בשביל להימלט החוצה. זה עבד לתנובה עם הקוטג', זה יעבוד לאוצר שיתן לרופאים עוד כמה מיליוני שקלים ויסגור עניין בלי רפורמה אמיתית, זה עובד למשרד החינוך מדי שביתה עם המורים, ויעבוד גם הפעם לביבי. בפעם הבאה שרוצים להפגין פה על משהו מהותי, למשל שינוי חלוקת הנטל בחברה הישראלית, כדאי לראשי המפגינים ללמוד לבנות מאבק איטי וקוהרנטי יותר, ולא להשתמש (רק) בסיסמאות. יעוז סבר הוא מבעלי 'סבר הופר תקשורת ואסטרטגיה', ובעבר עורך אשכול מקומוני 'זמן השרון' ועורך במוספי 'מעריב'