הכנסת בלמה את סמוטריץ': תקרת הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל תישאר על 75 דולר

מליאת הכנסת הפילה אמש בפעם השנייה בתוך חודשים ספורים את המהלך הממשלתי להרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי של חבילות מחו"ל. בהצבעה דרמטית שהפגישה אינטרסים מנוגדים של הגנת המסחר המקומי מול הקלה מיידית בכיסו של הצרכן, נקבע כי תקרת הפטור תחזור רשמית לרמתה המקורית -75 דולר, במקום ההרחבה המתוכננת לרף של 130 דולר.

בסיומו של דיון סוער, התוצאות על לוח ההצבעות היו חד-משמעיות: רק 23 חברי כנסת תמכו באישור הצו, מול רוב מוחץ של 59 חברי כנסת שהתנגדו לו. מדובר בבלימה חוזרת ומהדהדת של יוזמת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שניסה להרחיב את הפטור באמצעות צווים עוקפי חקיקה ראשית. 

הדיון הציבורי והפרלמנטרי הפעם לא נסוב רק סביב השאלה הצרכנית הפשוטה של הוזלת סל הקניות, אלא סביב השפעות עומק רחבות בהרבה על מבנה המסחר המקומי והכנסות המדינה ממסים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, תקף בחריפות את המהלך מעל בימת הכנסת. מילביצקי הציג נתונים לפיהם עלותו של הפטור המוצע למשק הישראלי עולה על מיליארד שקלים בשנה – סכום עתק שנגרע ישירות מקופת המדינה בתקופה תקציבית מאתגרת.

לדברי מילביצקי ומתנגדי הצו, המהלך אינו משרת את הצרכן הישראלי בטווח הארוך, אלא מתמרץ באופן אגרסיבי רכישות בפלטפורמות מסחר זרות – ובעיקר סיניות – על חשבון העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. מתנגדי המהלך רואים בהרחבת הפטור משום "אפליה הפוכה" והעדפה רגולטורית בוטה של המסחר מעבר לים. הפטור יוצר, לטענתם, פגיעה אנושה ביכולת התחרות של החנויות והרשתות המקומיות, אשר בניגוד לאתרי האונליין הזרים, נדרשות לשלם מע"מ כחוק על כל מכירה, ומחזיקות מערכי תפעול מורכבים, משלמות שכירות גבוהה ומעסיקות עשרות אלפי עובדים כאן בישראל.

ההתנגדות הרחבה למהלך של שר האוצר לא נולדה רק בין כותלי משכן הכנסת. מדובר בעימות חזיתי יוצא דופן שבו גם הדרג המקצועי בתוך משרד האוצר עצמו הסתייג מהמהלך והזהיר מפני השלכותיו על ההכנסות ממסים ועל העסקים המקומיים. במקביל, נשמעו התנגדויות נחרצות וקולניות מצד איגוד לשכות המסחר, ארגוני העצמאים הגדולים, וגורמים פוליטיים מגוונים ממפלגות שונות – קואליציה ואופוזיציה כאחד.

המחלוקת הנוכחית מחזירה את המשק הישראלי לשאלה המאקרו-כלכלית הקבועה: האם הדרך הנכונה להפחתת יוקר המחיה בישראל עוברת דרך הענקת פטורים ממוקדים במכס ובמע"מ על יבוא אישי, או שמא מדובר ב"פלסטר" מזיק, והפתרון האמיתי מחייב צעדים מבניים כמו הגברת התחרות בשוק המקומי, הפחתת רגולציה מכבידה על המגזר העסקי והוזלת עלויות התפעול הכלליות בישראל. הסוגיה הזו עלתה לכותרות גם בעבר, כאשר הממשלה ביקשה לקדם מסלול הפוך לחלוטין – והטלת מס על חבילות המגיעות מענקיות האופנה והקמעונאות הסיניות אלי אקספרס (AliExpress) ושיין (Shein).

במקביל למסלול הפרלמנטרי, המאבק התנהל גם בחזית המשפטית: נגד הצווים שעליהם חתם סמוטריץ' הוגשו שתי עתירות נפרדות לבג"ץ, בטענה שנחתמו בחוסר סמכות ותוך פגיעה בשוויון. נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, מי שהוביל באופן אישי את המאבק הציבורי והמשפטי בצווים והיה בין העותרים המרכזיים לבג"ץ, בירך מיד לאחר ההצבעה על מה שהגדיר "הכרעה דמוקרטית וברורה של הכנסת". תורג'מן ניצל את המומנטום וקרא לשר האוצר לקבל את דין הבוחר והפרלמנט, ולא לנסות לקדם את המהלך פעם נוספת במסלולים עוקפים או פרוצדורליים חלופיים.

בזמן שהמחלוקת העקרונית מתנהלת במליאה, הצרכנים וחברות הלוגיסטיקה והבלדרות הישראליות נשארים כעת עם סימן שאלה פרקטי ומיידי: איך ומתי ייגבה המע"מ על חבילות בערך של בין 75 ל-130 דולר שכבר נרכשו ונשלחו מחו"ל בימים האחרונים.

נכון לשעות אלו, המצב בשטח אינו חד-משמעי ורמת היישום שלו מורכבת במיוחד. אחת ההערכות המרכזיות ברשות המסים היא שמועד שליחת החבילה בפועל מהאתר בחו"ל הוא שיקבע באיזה משטר מס היא תחויב עם הגעתה לנמלי הישראלי. עם זאת, שינויי מדיניות מהירים ודרמטיים מהסוג הזה נוטים לייצר "תקופות מעבר" רוויות באי-ודאות, עיכובים בנמלים, וחיכוכים קשים בין הצרכנים לבין הגורמים המטפלים בשחרור הטובין במכס.

ברמת הצרכן הסופי, המשמעות של החזרה הרשמית לסף של 75 דולר ברורה: יותר רכישות אונליין פופולריות ייכנסו שוב באופן מיידי לתחום החיוב במע"מ בגובה 17%. כך, למשל, הזמנת ביגוד או אלקטרוניקה בשווי של 120 דולר, שהייתה אמורה להיות פטורה לחלוטין מתשלום לפי תקרת ה-130 דולר החדשה, חוזרת למצב הבעייתי שבו היא תעוכב ועשויה להתחייב במע"מ ובדמי טיפול, בהתאם לאופן הסיווג, הבדיקה ושיטת הגבייה בעת הגעת החבילה הפיזית לישראל.