רק 1.68 מיליון מ-2.2 מיליון כלי רכב בישראל הם פרטיים
מספר כלי הרכב המנועיים הגיע בשנת 2006 לשני מיליון ו-176 אלף כלי רכב – עלייה של 3.2% לעומת שנת 2005. כך עולה מנתוני הלמ"ס המתפרסמים היום. מתוך כלל כלי הרכב, היו כמיליון ו-685 אלף כלי רכב פרטיים, כ-354 אלף משאיות, כ-86 אלף אופנועים, כ-16,000 אוטובוסים זעירים, כ-12,500 אוטובוסים, כ-18,400 מוניות וכ-3,800 כלי רכב מיוחדים.
על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך עיבוד של קובץ הרכב שהתקבל מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה. הנתונים יראו אור בקרוב בפרסום "כלי רכב מנועיים, מצבה ליום 31.12.2006" בהוצאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
38% מכלי הרכב שנעים בישראל יוצרו ביפן (כגון: מזדה, סובארו, מיטסובישי, טויוטה, סוזוקי והונדה), השומרת על מקומה כארץ הייצור העיקרית. נמשכת העלייה בחלקה היחסי של קוריאה הדרומית, (יצרנית המכוניות: יונדאי, דייהו, קאיה ושברולט). בשנת 2006 לראשונה היא מקדימה את צרפת ועולה למקום השני עם 10.7%. על פי הנתונים, רק 0.1% מכלל כלי הרכב יוצרו בישראל.
במהלך שנת 2006 נוספו למצבת כלי הרכב כ-197 אלף כלי רכב, מהם כ-168 אלף כלי רכב חדשים (כ-68 אלף משנת ייצור 2006 וכ-100 אלף משנת ייצור 2007). בתקופה זו נגרעו מהמצבה כ-129 אלף כלי רכב, כך שהתוספת נטו למצבת כלי הרכב הסתכמה בכ-68 אלף כלי רכב.
הגיל הממוצע של כלי הרכב המנועיים הגיע בסוף שנת 2006 ל-6.9 שנים (6.7 בשנת 2005). מאז שנת 1998, מסתמנת עלייה רציפה בגיל הממוצע של כלי הרכב מ-5.9 שנים בממוצע בשנת 1997 ל-6.9 בשנת 2006. בולטת במיוחד העלייה בגיל המשאיות מ-4.8 שנים בשנת 1997 ל-6.5 בשנת 2006 ובאוטובוסים זעירים מ-2.0 בשנת 1994 ל-7.0 בשנת 2006. כ-816 אלף (38%) מכלי הרכב הם כלי רכב חדשים עד 4 שנים (שנת ייצור 2002 ואילך), כ-670 אלף (31%) בני 5 עד 9 שנים ו-690 אלף (31%) בני 10 שנים ויותר.
המגמה של מעבר לשימוש ברכב המונע בסולר במקום בבנזין נמשכת. אחוז כלי הרכב הצורכים סולר מכלל מצבת כלי הרכב גדל פי 1.4 במהלך שבע השנים האחרונות. המגמה בולטת בעיקר במשאיות עד 4 טונות (משקל כולל). אחוז כלי הרכב הפרטיים הצורכים סולר גדל פי 2.4 בתקופה הנ"ל, אך עדיין מספרם מגיע לכ-44,000 כלי רכב בלבד המהווים כ-2.6% מסך כל כלי הרכב הפרטיים. בשנת 2006 כ-2,800 כלי רכב הונעו באמצעות גז מתוכם כ-2,100 כלי רכב פרטיים.
על פי הנתונים עולה עוד, כי רמת המינוע בישראל עמדה בשנת 2006 על 306 כלי רכב לכל 1,000 תושבים (302 בסוף שנת 2005), מזה – 233 כלי רכב נוסעים פרטיים. בהשוואה למדינות מפותחות בעולם, רמת המינוע בישראל עדיין נמוכה יחסית.
שיעור המעורבות של כלי הרכב בתאונות דרכים עם נפגעים ל-1,000 כלי רכב מורשים שונה בין סוגי הרכב השונים. שיעור המעורבות של הרכב הציבורי (אוטובוסים זעירים, אוטובוסים ומוניות), ושל משאיות כבדות במשקל 34 טונות ומעלה (משקל כולל), בתאונות עם נפגעים הוא גבוה ביותר. יש לזכור כי לכלי רכב אלה נסועה שנתית גבוהה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
