הבורסה: גל ההנפקות הנוכחי - הגדול אי פעם בת"א
הבורסה של ת"א מסכמת את הפעילות שלה בחודש מאי - חודש של גיוסי הון חסרי תקדים ושיאים חדשים במחזורי המסחר ובמדדים אפיינו את הפעילות בשוקי המניות והאג"ח בחודש מאי. במסחר בשוק המניות נרשמו עליות שערים חדות, תוך תנודתיות, על רקע הריבית הנמוכה במשק (3.5%) ופרסום דו"חות כספיים חיוביים לרבעון הראשון של השנה ע"י החברות. בסיכום חודש מאי עלו מדדי ת"א-100 ות"א-25 בכ-6% והגיעו לקראת סוף החודש לשיאים חדשים. מתחילת השנה עלו המדדים בכ-22% והשלימו עלייה בשיעור של כ-300% מאמצע פברואר 2003.
בכל המדדים המובילים נרשמו עליות, כאשר בלט החודש מדד תל-דיב 20 שעלה בכ-9% והשלים עלייה של כ-26% ואילו מדד נדל"ן-15 ירד החודש בכ-1%.
מדד איגרות החוב עלה בכ-1%, בעקבות עלייה של כ-2% במדד איגרות החוב צמודות המדד, ומאידך איגרות החוב הלא צמודות עלו בכחצי אחוז בלבד.
הגידול בפעילות בשוקי המניות והאג"ח בא לידי ביטוי במחזורי שיא של כ-2.4 וכ-3.5 מיליארד שקל ביום, בהתאמה. מחזורים אלה גבוהים בכ-20% וכ-40% , בהתאמה, מהמחזור הממוצע מתחילת השנה.
מאידך, לא חלה עלייה מהותית בפעילות בשוק הנגזרים ובממוצע נסחרו ביום כ-370 אלף אופציות על מדד ת"א-25, בדומה לחודש הקודם ולממוצע מתחילת השנה. באופציות הדולריות נרשמה ירידה קלה בפעילות ונסחרו כ-36 אלף יחידות ביום - בדומה לממוצע מתחילת השנה.
בגל ההנפקות הנוכחי - הגדול ביותר בתולדות הבורסה, הנפיקו בשוק המניות הראשוני (על בסיס הדו"חות הכספיים לשנת 2006) 15 חברות חדשות ו-10 חברות ותיקות, שגייסו במאי כ-1.6 מיליארד שקל. בין המנפיקות החודש 8 חברות נדל"ן שגייסו כ-800 מיליון שקל, בהן החברה החדשה – בריטיש ישראל שגייסה כ-360 מיליון שקל. 7 חברות תעשייה הנפיקו מניות בסך של כ-500 מיליון שקל, בהן חברת הביומד החדשה – כלל ביוטכנולגיה שגייסה כ-200 מיליון שקל.
כמו כן, בוצעו 9 הקצאות פרטיות בסכום כולל של כ-100 מיליון שקל, ומימוש סופי של כתבי אופציה למניות הזרים לחברות כ-145 מיליון שקל.
מתחילת השנה גייסו החברות בשוק המניות בתל-אביב כ-13.5 מיליארד שקל – סכום הגבוה מסך הגיוסים בכל שנת 2006, כאשר ביוני צפויות להתבצע 20 הנפקות נוספות, במסגרתן יגויסו כמיליארד שקל נוספים.
הפעילות הערה בשוק מוצרי המדדים נמשכה ובמאי הונפקו 6 תעודות סל מורכבות (2 מהן תעודות נוסחה, ו-4 מהן שילוב של מספר מדדים), 6 תעודות סל על מדדי חו"ל ותעודה בחסר על מדד ת"א-25. כיום נסחרות בבורסה 159 סדרות של מוצרי מדדים, לעומת כ-116 סדרות בתחילת השנה.
הנפקות אג"ח על ידי הממשלה הסתכמו בכ-2 מיליארד שקל, באמצעות סדרה של אג"ח מסוג "שחר" לעשר שנים. החודש לא נרשמו פדיונות קרן של איגרות חוב, כלומר סך הגיוס נטו החודש הסתכם בכ-2 מיליארד שקל ובכ-5 מיליארד שקל מתחילת השנה - פי שניים לעומת סך הגיוס אשתקד.
בשוק האג"ח הראשוני, בדומה לשוק המניות, התגברה הפעילות על ידי הסקטור העסקי ובוצעו 32 הנפקות, על בסיס הדו"חות הכספיים לשנת 2006. במסגרת ההנפקות החודש גייסו 8 חברות חדשות ו-24 חברות ותיקות כ-4 מיליארד שקל באמצעות אג"ח, מרביתן צמודות מדד.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
