דו"ח התעסוקה האמריקאי מפתיע לטובה - למרות החששות מהמדיניות של טראמפ
כלכלת ארה"ב הוסיפה במאי 139 אלף משרות חדשות - מעל התחזיות, ושמרה על שיעור אבטלה יציב של 4.2%; העלייה בשכר מצביעה על לחץ מתמשך בשוק העבודה, גם על רקע האטה מסוימת בנתונים משלימים
נתוני התעסוקה שפורסמו היום בארה"ב מעידים כי שוק העבודה ממשיך להפגין עמידות, למרות הרוחות הכלכליות הנושבות ממלחמת הסחר המתחדשת תחת ממשל טראמפ. הכלכלה האמריקאית יצרה בחודש מאי 139 אלף משרות חדשות מחוץ למגזר החקלאי, נתון הגבוה מהציפיות שעמדו על 126 אלף
- ושיעור האבטלה נותר ללא שינוי ברמה של 4.2%. השכר הממוצע למשרת שכיר עלה ב-0.4% לעומת אפריל, וב-3.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מה שמעיד על שוק עבודה הדוק יחסית.
לצד הנתון החיובי של תוספת 139 אלף משרות, עולה כי כמעט מחצית מהן הגיעו ממגזר הבריאות, שצמח ב-62 אלף משרות, הרבה מעל הממוצע השנתי של 44 אלף. גם מגזרי הפנאי והאירוח (leisure & hospitality) והסיוע החברתי (social assistance) בלטו, עם תוספת של 48 אלף ו-16 אלף משרות בהתאמה.
על אף הנתונים החזקים יחסית, התמונה הכוללת בשוק העבודה אינה חד-משמעית. דו"ח ADP שפורסם מוקדם יותר השבוע הצביע על תוספת של 37 אלף משרות בלבד במגזר הפרטי, הנתון הנמוך ביותר מזה למעלה משנתיים. בנוסף, מספר תביעות האבטלה השבועיות טיפס לשיא מאז אוקטובר 2024, והיקף התביעות המתמשכות נמצא ברמות הגבוהות ביותר שנרשמו בארבעת השנים האחרונות. נתונים אלו עשויים להצביע על התקררות מסוימת בשוק, גם אם קצב ההאטה מתון לעת עתה.
בנוסף, נרשמו פערים בולטים בין שני הסקרים שעליהם מתבסס הדו"ח, סקר המעסיקים (המשמש לחישוב תוספת המשרות) וסקר משקי הבית (שעל בסיסו נמדדת האבטלה). בעוד שהראשון מצביע על תוספת של 139 אלף משרות, השני הראה דווקא ירידה חדה במספר העובדים, כ-696 אלף משרות. הפער החריג הזה מעלה סימני שאלה לגבי מגמות העומק של השוק, גם אם מדובר באינדיקטור תנודתי מטבעו.
- לקראת דוח התעסוקה - הסימנים מצביעים על שוק עבודה רך
- ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, מגזר הממשל איבד 22 אלף משרות, ירידה שמקושרת לצעדי ההתייעלות של ממשל טראמפ, בתיאום עם המשרד החדש לייעול ממשלתי שמובל על ידי אילון מאסק. צעדים אלו, שנועדו לצמצם את כוח האדם הפדרלי, מתחילים להשפיע בפועל על נתוני התעסוקה במגזר הציבורי.
הדו"ח מגיע על רקע שינויי מדיניות
משמעותיים שהובילו לתנודתיות בכלכלה, ובראשם מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ, שעוררה חשש בקרב חברות רבות מתייקרות של שרשראות האספקה. אף שהשפעתם המלאה טרם באה לידי ביטוי במספרים, סביר כי הלחץ על המעסיקים רק יגבר בהמשך. מנגד, העלייה החדה מהציפיות בשכר הן ברמה חודשית
והן בשנתית, עלולה להפעיל לחץ נוסף על הפדרל ריזרב, שייאלץ לאזן בין תמיכה בצמיחה לבין ריסון אינפלציוני. הפד צפוי להתכנס לדיון מדיניות בעוד פחות משבועיים, ובשווקים מעריכים כי הריבית תישאר ללא שינוי. עם זאת, בדברי נציגי הבנק המרכזי שנשמעו לאחרונה, ניכר חשש גובר
מהשפעות האינפלציה שמקורן במדיניות המכסים החדשה, גורם שעלול לשבש את שיקול הדעת המסורתי של הפד, שמאזן בין תעסוקה לבין יציבות מחירים.
למרות המורכבות, השווקים הפיננסיים קיבלו את הדו"ח באור חיובי, העליות בחוזים העתידיים על המדדים המובילים
התחזקו מעט עם פרסום הנתונים, ותשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו. המשקיעים פרשו את הנתונים כסימן לכך שהמשק האמריקאי עדיין רחוק ממצב מיתון, גם אם החשש סביב השפעת המכסים והמדיניות הלא צפויה של טראמפ נותרת גבוהה.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
הדו"ח הנוכחי מציג שוק עבודה
יציב אך משתנה, מצד אחד, מגזרים מבוססי שירותים כמו בריאות ותיירות ממשיכים להתרחב; מהצד השני, הממשל הפדרלי מקצץ, והאטות ממוקדות עשויות להעיד על זהירות גוברת מצד מעסיקים נוכח החשש מהשלכות מדיניות הסחר החדשה. התוצאה: תמונה מעורבת שמחייבת את קובעי המדיניות ללכת
בזהירות בין תמיכה בצמיחה לבין שמירה על יציבות מקרו-כלכלית.
- 2.אנונימי 06/06/2025 18:16הגב לתגובה זואן כמו הבנקים הגדולים בישראל מאוד ריוחיות לדעתי עתיד חיובי ומוצלחות הכיון שלהם מעלה
- יש לך את זה בעברית (ל"ת)אנונימי 07/06/2025 07:57הגב לתגובה זו
- 1.תודה על העדכון המהיר (ל"ת)בני ברקי 06/06/2025 15:44הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
