על פי דיווחים ראשוניים, דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ון קירבי, אמר בשיחת עיתונאים כי קיימת פריצת דרך משמעותית לקראת נורמליזציה בין ישראל לסעודיה וזה "כמעט סופי". במידה והפעם, בשונה מפעמים קודמות בהן נאמרו מסרים דומים, השיחות אכן יניבו פרי, ההשפעה על השוק הישראלי צפויה להיות משמעותית, למרות שההשפעה ברובה כבר מתומחרת. בינתיים נעדכן כי דובר הבית הלבן אמר שפריצת הדרך היא בין הסכם ההגנה בין ארה"ב לסעודיה ולא בנורמליזיצה בין ישראל לסעודיה ועדיין - יש התקדמות ודיברוים על נורמליזציה. אולי זה יקרה, אולי לא, אבל איך זה ישפיע אם וכאשר זה יקרה?

הנורמליזציה ביחסים בין ישראל וסעודיה היא נושא ששב ועולה לכותרות בשנים האחרונות והוא לפחות על פי דיווחים גם הסיבה למתקפת ה-7 באוקטובר. במידה והנורמליזציה אכן תצא לפועל, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת. עם זאת, כדאי לציין כי עוד לפני שמדברים על יחסים כלכליים, סעודיה כן ציינה בעבר כי בכל הקשור לישראל היא מעוניינת לייצר יחסים "בהדרגה" וסביר להניח שלא יהיה שלום באופן מיידי בין המדינות, היות והממלכה מנסה לרכך גם את הביקורת מצד מדינות ערביות.

לכל זה נוסיף כי המחיר המיידי של נורמליזציה יהיה מנוף לחץ גדול יותר של הממשל האמריקאי על ממשלת ישראל בכל הקשור למלחמה בעזה, מה שיתכן ויגרום לישראל לוותר על חלק מהיעדים שהציבה, כמו השמדת חמאס.

הסכמי אברהם תרמו רבות לשותפויות בתחומים רבים בין ישראל למדינות הערביות ובעצם די פתחו את ישראל לשוק הערבי. רק במרץ האחרון בוטלה לפחות לבינתיים, ככל הנראה בעקבות המלחמה, השקעת ענק של חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי בניו-מד אנרג'י. ליחסים רשמיים ויש להדגיש מלאים עם סעודיה צפויה השפעה משמעותית עוד יותר. בין היתר המהלך עשוי את ההשקעות הזרות בישראל, כאשר משקיעים סעודים עשויים למצוא את המדינה כיעד אטרקטיבי להשקעות בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והאנרגיה הירוקה. דבר שבתורו ידחוף את מחירי המניות ויגדיל את מחזורי המסחר.

• הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
• סעודיה - האם הנורמליזציה קרובה או מתרחקת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף, נורמליזציה עשויה לייצר פרויקטים משותפים בתחומים כאמור כמו אנרגיה מתחדשת, תשתיות וטכנולוגיה, מה שגם כן יכול לייצר הזדמנויות חדשות לחברות ישראליות. חברות ישראליות יוכלו להיכנס לשוק הסעודי ובכך להרחיב את פעילותן במזרח התיכון. תעשיות כמו טכנולוגיה, חקלאות, בריאות ואנרגיה יוכלו להנות מגישה לשוק חדש וגדול. בכל הקשור גם לנפט וגז צפויה השפעה, היות ולישראל תהיה גישה ישירה ליצואנית הנפט הגדולה בעולם.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הכריז בעבר גם על תוכנית סלילת רכבות לחיבור הודו והמזרח התיכון עם מדינות אירופה. הפרויקט השאפתני הזה הוא כלכלי ופוליטי והוא אמור לכלול גם את ישראל וסעודיה. הפרויקט כולל למעשה מסדרון ארוך של רכבות ונמלים שיחבר קטע עצום של העולם, יביא לייעול הסחר בין המדינות וכן יאפשר העברת אנרגיה בדרכים נוחות ממקום למקום. זה צפוי להיות פרויקט של מעל 100 מיליארד דולר כאשר הסעודים ישקיעו ככל הנראה מעל 20 מיליארד דולר. 

השותפה הגדולה בפרויקט הזה תהיה הודו שמרוויחה מאוד מחיבורה ברכבות ודרך נמלים למזרח התיכון ולאירופה.  זה פרויקט בחסות אמריקאית ששם את הודו בראש, גם מול הסינים ובעצם מגדיר את מאזן הכוחות באסיה ובעולם כולו. ארה"ב "מהמרת" על הודו ומכריזה עליה כבעלת ברית גדולה כשלמעשה ההכרזה של הנשיא האמריקאי נאמרה כשלצידו ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וכן גם נציבת האיחוד האירופי אורסולה ואן דר ליין, בכינוס ה-G20 שמארחת הודו.

• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
• יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%

כבר לפני יותר מחצי שנה ראש הממשלה נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב תכננו סלילת קו רכבת שיחבר את איחוד האמירויות וישראל, ויכלול גם רכבת מהירה בין בית שאן לאילת. בהמשך נודע כי ארה"ב לצד הממשל בארץ ובאמירויות מקדמים מסלולים - כביש ורכבות באופן רציף בין איחוד האמירויות,  סעודיה, ירדן וישראל, שיוביל סחורות מהמפרץ לנמלי ם בישראל. תשתית של כבישים תביא לחיסכון בעלויות ההובלה וקיצור הזמנים באופן מאוד משמעותי - סדר גודל של 20% לפחות בעלויות ויותר מחצי מהזמן. ישראל תהנה כמובן משגשוג בנמלים ותהיה צינור של ייצוא סחורות מהמזרח ומדינות איחוד האמירויות לאירופה.

מערכת היחסים בין המדינות צפויה להיות מקפצה ליצירת מערכות יחסים עם מדינות ערביות נוספות ועל ידי כך החלשה נוספת של איראן.

החסרונות של שלום עם סעודיה

הכסף הגדול של הסעודים אמנם יבוא בהשקעות בהייטק ותעשיות מקומיות, דבר שעליו אפשר לברך אבל גם מחייב זהירות לחשיפה לסודות הן ביטחוניים והן עסקיים. מצד שני, הכסף הזה קונה גם טאלנט, בין אם זה מומחי סייבר, רופאים, מהנדסי שבבים, טייסים או כל מקצוע אחר בעל ערך, הסעודים יוכלו לשבור את השוק.

תחשבו על זה: אם קבוצות כדורגל מסוגלות להציע מיליארד דולר לשחקני כדורגל מוכרים, מה זה כמה עשרות מיליונים כדי לגנוב מפה יכולות של אלפי או עשרות אלפי בעלי מקצוע. זה נזיד עדשים. הם אפילו לא צריכים לעבור לגור בסעודיה. רק תדמיינו את אילת הופכת למטרופולין, שבה הסעודים משלמים לאנשים לגור ומחכירים מטוסים פרטיים שיטיסו כוח אדם הלוך ושוב באופן יומיומי עם המוני אנשי מקצוע שכה חסרים כבר עכשיו. ותוכלו להאשים את אלה שיציעו להם 500% או 1,000% יותר ממה שהם מרוויחים היום? אתם הייתם מוותרים על הזדמנות שכזו? אז הכסף אולי יישאר במדינה בצורת מיסים, אבל היכולות שיאבדו עלולות להיות קריטית.

על כן, וכדי שנוכל להפיק את המירב משלום עם סעודיה, צריך לראות שיחד עם הצעדים שיגבירו את שיתוף הפעולה בין המדינות, לא נמצא את עצמנו מסונוורים כל כך מהכסף הסעודי, שנמצא את עצמנו בחיסרון שעלול להיות קריטי.