הראיון עם א.ק: "החקירות ערערו אותי לגמרי" - צפו בקטע
סאגת רציחתה של תאיר ראדה ממשיכה להסעיר את המדינה, זאת לאחר פרסום הסדרה 'צל של אמת' בערוץ 8, סדרה שחושפת בפני הציבור חשודה נוספת ברצח - א.ק. אמש ב'אולפן שישי' בערוץ 10 דיברה א.ק עם איילה חסון, על המקרה ועל חייה מאז שידור הסדרה.
- 7.עמוס 10/04/2016 10:28הגב לתגובה זואם הבחורה יש לה בעיה בנפש . להפיל עליה הכי קל לחוקר להוציא מבחורה כזאת אצל הרמאים יש משחק להוציא על אדם שהוא חולה נפש ולשחק בזה תביעה לבחור לא תזיק גועל נפש
- 6.פוליגרף 10/04/2016 08:59הגב לתגובה זוהיא פגועת נפש והפוליגרף שיעשו לה יכול לצאת לא אמין בכלל אם היא תחת התקף אין שום משמעות לפוליגרף. היא יכולה לדמיין שהיא אכן עשתה זאת בשעה שלא עשתה. סביר להניח שהחבר שלה תפר לה תיק . הוא גם חולה נפש ואינטילגנט יכול להמציא דברים ולשכנע בצדקתו. מצא פרייארית להתנקם בה . זה כל כך שקוף אצלו. היא מסכנה.
- 5.מה (ל"ת)מה המניע לרצח? 10/04/2016 08:57הגב לתגובה זו
- 4.GD 09/04/2016 18:09הגב לתגובה זואבל, אררי צפיה בראיון עם א.ק. היום ששי, התגנב בי החשש שהיא אכן סייעה, למשל ווידאה שאין אנשים בנתיב היציאה מהשרותים ...
- 3.לילי 09/04/2016 15:11הגב לתגובה זובערוץ 10 מראים קטעים מהשיחזור בצורה מגמתית המרשיעה את זדורוב ולא את החלקים שמזכים כמו שהוא לא ידע היכן שירותי הנשים עד שהחוקר משך אותו לשם . וגם לא את העובדה שאין DNA של זדורוב בזירה וגם לא על החולצה של זדורוב או על הנעליים . מי שיצא מזירת הרצח החילף בגדים לפני היציאה כי אחרת היו רואים שהכל מלה דם .
- טליוש 10/04/2016 02:58הגב לתגובה זוזדורוב הודה בכפייה ולזה אף אחד אינו מכחיש (גם ראו זאת בערוץ 10) אומנם א.ק. סיפרה ובן זוגה לשעבר והם עברו פוליגרף כך שהרבה מאד דברים מעידים ש א.ק. היא הרוצחת!
- 2.תל אביבית 09/04/2016 11:27הגב לתגובה זופסיכוטי. לא בהכרח היא הרוצחת. בראיון איתה היא אומרת שכל יום היא התקשרה ל א.ח. גם באותו יום. אבל היא עונה לשאלתה של המראיינת אם עשו לה איכון לטלפון שהיא לא זוכרת אם בכלל היה לה טלפון. ידוע, שאנשים סכיזופרנים יכולים להמציא נימוקים ולשכנע בצורה מאוד אינטילגנטית הממצא היחיד שיכול לעזור הוא בדיקת די. אן . אי.
- 1.התפרסם באינטרנט. היא לא רצחה (ל"ת)השם שלה ידווע 09/04/2016 11:02הגב לתגובה זו

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

שכר המורים הצעירים זינק ב-28% אבל זה המחיר שהם צריכים לשלם
לקראת פתיחת שנת הלימודים דו"ח הממונה על השכר חושף עלייה של 28% בשכר המורים הצעירים בשנתיים האחרונות, שיפור בשכר הממוצע וגם צמצום פערים בין המורים הוותיקים לחדשים אבל הבעיות עדיין כאן: אין מספיק מורים, כמות שעות מילוי המקום קפצו בכ-29% והתשלום עבורן
ב-65% - תמונת מצב
שנת הלימודים תשפ״ו בפתח וזו הזדמנות לבחון האם מערכת החינוך פותחת אותה מוכנה. הדו"ח של הממונה על השכר במשרד האוצר, שמתפרסם הבוקר, נותן לנו - ובעיקר למקבלי ההחלטות תמונת מצב על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנות הלימודים תשפ"ג ותשפ"ד מגני הילדים ועד חטיבות הביניים. הדו"ח מתבסס על נתונים של כ-150 אלף עובדי הוראה, שהם מהווים כמעט חמישית מהמגזר הציבורי.
מהנתונים עולה תמונה מעורבת: מצד אחד, נרשמת עלייה משמעותית בשכר המורים, במיוחד מאז הסכם השכר שנחתם ב-2022. השכר הממוצע למשרה מלאה עלה ב-16% והשכר החציוני ב-18%, כאשר נכון לשנת תשפ"ד השכר הממוצע עומד על 16,622 שקל, והחציוני על 15,135 שקל. במונחים השוואתיים, שכר המורים בישראל ביחס לשכר הממוצע במשק דומה לממוצע מדינות ה-OECD.
אחת מהמטרות של ההסכם הייתה לשפר את תנאי ההתחלה של מורים חדשים ובאמת במובן הזה, אכן נרשמה עלייה של 28% בשכר המורים הצעירים תוך שנתיים בלבד. עם זאת, הפערים בינם לבין המורים הוותיקים עדיין גבוהים: ב-2023 עמד היחס בין שכר מורים מתחילים לוותיקים על 45%, שיפור קל לעומת 41% בשנת 2020, זה שיפור אבל עדיין השכר נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD, שם היחס הוא 61%.
יותר מורים ופחות תלמידים בכל כיתה
הדו"ח מצביע גם על תהליכים מבניים עמוקים יותר. מספר המשרות במערכת גדל בעשור האחרון ב-31%, בעוד שמספר התלמידים עלה בשיעור מתון יותר של כ-14.8% בלבד. המשמעות: ירידה ביחס תלמידים למורים, שהגיע בתשפ"ד ל-11 תלמידים בלבד לכל משרת הוראה, יחס נמוך במונחים בינלאומיים.
- ירידה מדאיגה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה בישראל – מה עומד מאחורי התופעה?
- לימודים המשלבים התמחות מעשית: הצעד הראשון לקריירה מצליחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, חלקם של עובדי ההוראה בכלל כוח העבודה בישראל עלה מ-5.48% ל-6.46% בעשור – נתון שממקם את ישראל במקום השני בקרב מדינות ה-OECD, ומרמז על גידול בהשקעה בכוח ההוראה. אך על אף הרושם של עודף במשרות, הדו"ח מציין כי התמונה בפועל מורכבת יותר: רבים מהמורים החדשים משתלבים בתחילה במשרות חלקיות בלבד - 65% בשנה הראשונה ו-77% בשנה השנייה ורק לאחר תקופה ארוכה מגיעים להיקף משרה מלאה. נתון זה מעיד על תהליך השתלבות איטי ולא תמיד יציב במערכת.