פישר בראיון ל"אולפן שישי": "הזינוק האחרון בשערי המניות בבורסות הוא נקודת מפנה בשווקים"
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שמר על שתיקה במהלך החודש האחרון והמשבר הפיננסי המחמיר, העניק היום ראיון בלעדי לתוכנית "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2.
פישר שעומד על המשמר ועוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בזירה הגלובלית, כינס השבוע את מנהלי הבנקים הגדולים כדי לבחון איך הם מתמודדים עם המשבר הפיננסי.
נציין שפישר שהיה מרצו של בן ברננקי, נגיד ה'פד', בשנות ה-80. פישר אמר שנגיד הבנק המרכזי האמריקני מטפל במשבר בצורה מאוד טובה. כהתייחס אופי המשבר אמר פישר: "זה אחד המשברים הקשים ביותר שהיו בשנים האחרונות. זו בוודאי נקודת מפנה, אבל צריך להמתין עוד זמן כדי לראות אם זה שינוי ארוך טווח".
עוד הוסיף הנגיד: "אסור לי להיות רגוע, אני מקבל את משכורתי כדי להיות מודאג, אז אני דואג כל הזמן, ממה שעשוי לקרות. מה שעלינו לעשות זה להיות ערוכים לטפל בבעיות, אי אפשר לדעת מה יוליד יום, אבל אנחנו במצב טוב מאד" - אמר פישר הערב בראיון לעודד בן-עמי וקרן מרציאנו.
כשנשאל פישר באשר לקריסה אפשרית של בנק בארץ: "הפיקוח על המערכת הוא מאוד הדוק, אנחנו בקשר טוב עם הבנקים".
נגיד בנק ישראל התייחס גם לפדיונות מקופות הגמל: "אני לא יכול להגיד לכל אחד במשק שזה צעד לא טוב למשוך כסף מקופות הגמל. אם אתה חושב על חסכון לעשרות שנים אסור לנקוט בצעדים ללא מחשבה. לא לקפוץ ממקום למקום. מי שקפץ אתמול ומכר מניות, הפסיד 6%-7% במהלך העליות של היומיים האחרונים".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
