הציפיות לירידה בנתוני הנדל"ן מחלישות את הדולר
"קשה לקחת סיכון ולקנות את הדולר רק על סמך האמונה שכל נתוני הנדל"ן יצביעו על צמיחה", טוען טריידר בכיר מיפן. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4250 אל מול האירו, סביב הרמות של 2.0480 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 114.50 אל מול היין.
הנרי פולסון, שר האוצר האמריקאי, אמר אמש בדיון אשר התקיים בוושינגטון, כי הוא מאמין שדולר חזק הוא אינטרס לאומי ומאמין שערך המטבע צריך להתבסס על נתונים פונדמנטליים בשוק התחרותי. מאוחר יותר ביום שלישי התפרסם סקר הפד של ריצ'מונד אשר מודד את התנאים העסקיים של מפעלים והצביע על גריעה דרמטית של 5 נקודות. כל אלו הביאו למכירה מסיבית של השטר הירוק ומדגישים בעיני משקיעים רבים כי האטה כלכלית בארה"ב אינה דבר חולף בזמן הקרוב ושעשוי אף להתרחב.
האוזי האוסטרלי טיפס היום ביותר מחצי האחוז כנגד הדולר והיין. הבוקר פורסמו נתוני מדד המחירים לצרכן אשר הצביעו על צמיחה של 0.7% נתונים אלו ביחד עם נתוני מדד המחירים ליצרן החיובים מתחילת השבוע מחזקים את המטבע האוסטרלי, זאת בשל הערכות המשקיעם כי הלחצים האינפלציונים יגרמו לבנק המרכזי האוסטרלי להעלות את הריבית במשק מהרמה הנוכחית של 6.5%. כעת נסחר האוזי האוסטרלי סביב הרמות של 0.8975 אל מול הדולר וסביב הרמות של 102.55 אל מול היין.
היום את מירב תשומת לב המשקיעים יתפסו נתוני מכירות הבתים הקיימים בארה"ב אשר יתפרסמו בשעה 14:00 (GMT). כמו כן, ההתמקדות תהיה אל עבר נאומו של טרישה, נגיד הבנק המרכזי האירופאי, בשעה 16:00 (GMT). ובנוסף הכרזת הריבית בניו זילנד בשעה 20:00 (GMT), נכון להיום המטבע הניו זילנדי נהנה מהריבית הגבוה ביותר בין המדינות המפותחות.
דולר/שקל: המטבע הישראלי רשם עליות שערים אמש כנגד הדולר, זאת לאחר שתאבון המשקיעים לסיכון גדל בזירה הגלובלית. כמו כן, מאוחר יותר אמש החזיר הדולר את כל הרווחים אשר צבר, דבר נוסף שתמך בשקל. על אף הביצועים המעודדים של השטר הישראלי נראה כי טווח המסחר ימשיך להיות בין רמת תמיכה פסיכולוגית של 4.0000 לרמת התנגדות של 4.0550. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר פרסום נתוני הנדל"ן בארה"ב, נתונים אלו יכולים לתת אינדיקציה בנוגע להחלטת הריבית של הפד ב-31 לחודש זה, ככל שהסיכויים להורדת ריבית יגדלו אנו נראה התחזקות השקל כנגד הדולר. נציין, ביום שני סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי יכריז על הריבית כאשר הדעה הרווחת של האנליסטים שהריבית לא תשתנה ותישאר ברמה הנוכחית של 4.0%. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.0200 אל מול הדולר.
זהב: נראה כי סוחרי המתכת היקרה החליטו לשבת על הגדר בתקופה הקרובה טרם יקבלו החלטה לגבי כיוון השקעתם. עם התיצבותו של הדולר כנגד האירו ועצירת המפולות בשווקי המניות עצר הזהב את מרוצו לכיוון ה 800$ לאונקיה. התנודתיות במחיר הזהב עשויה לחזור במידה ואחד מהתרחישים להלן יתממשו, מהלך של האירו כנגד הדולר או לחילופין סערה בשווקי המניות. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב לחודש נובמבר סביב הרמות של 761.4$ לאונקיה, רמת התמיכה הקרובה נמצאת ב-750.0$ כשההתנגדות הקרובה נמצאת ב-765.0$.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
