ooVoo הישראלית השיקה תוכנת וידיאו און-ליין

התוכנה, שעתידה להתחרות בסקייפ ובמסנג'ר, כוללת אפשרות לשיחות צ'אט במקביל לשיחות וידיאו וכן שליחת הודעות וידיאו מוקלטות ישירות דרך התוכנה או בדואר האלקטרוני
לירון יחזקאל |

חברת התוכנה הישראלית ooVoo השיקה ביום ג' האחרון תוכנת וידיאו-צ'ט חינמית פרי פיתוחה, שעתידה להתחרות בסקייפ ובמסנג'ר. התוכנה כוללת אפשרות תקשורת בזמן אמת של עד שישה משתתפים היכולים לדבר זה עם זה בו זמנית, אפשרות לשיחות צ'אט במקביל לשיחות וידיאו, וכן שליחת הודעות וידיאו (video messages) מוקלטות ישירות דרך התוכנה או בדואר האלקטרוני. אגב, את ההודעה יכולים לקבל גם מי שאין ברשותם את התוכנה.

בנוסף, כוללת התוכנה מספר אפשרויות חדשות - הוספת משתמשים לשיחה מרשימת החברים בשיטת drag&drop, הגדלת חלון הוידיאו של אחד המשתתפים בשיחה אם הוא הדובר המרכזי וחסימה של כניסת משתתפים שלא הוזמנו לשיחה קיימת. כמו כן מאפשרת ooVoo לשלוח הזמנה אישית בווידיאו כדי להצטרף לשירות. בנוסף, יכול המשתמש לשמור הודעת וידיאו בתיקיית "טיוטה" ולשלוח אותה מאוחר יותר, או לדוור אותה לבלוג אישי ולאתרים שיתופיים אחרים, דוגמת YouTube או MySpace.

חידוש נוסף של ooVoo מאפשר למשתמש להוסיף כפתור (widgets) של "צור קשר ב-ooVoo", "הורד ooVoo" אל הבלוג האישי או לצרף את שני הכפתורים באופן קבוע לחתימת הדואר האלקטרוני. מבחינת אבטחה הוסיפה החברה אפיונים שיאפשרו למשתמשים לשלוט בכלים ובממשקי ההפעלה של התוכנה. משתמשי ooVoo יכולים לנהל את קבלת ההזמנות ליצירת קשר בכך שיאשרו רק לאנשים שמכירים את כתובת המייל שלהם או את הזיהוי שלהם ב-ooVoo ליצור עימם קשר. הגרסה החדשה של ooVoo תומכת, מלבד אנגלית ועברית, בתשע שפות נוספות: צרפתית, איטלקית, גרמנית, ספרדית, רוסית, סינית, פורטוגזית, יפנית וקוריאנית.

פיליפ שוורץ, מנכ"ל ooVoo, אמר כי "ooVoo נושאת עימה בשורה של תקשורת באינטרנט המעניקה חוויה אינטראקטיבית באיכויות טכנולוגיות וכלים ייחודיים בשוק. קצב הורדת ה-ooVoo, שרק הולך וגדל מדי יום, הוא מעל ומעבר לציפיות שלנו ונוטע בנו את הביטחון כי בשנה הקרובה תהפוך ooVoo לאחד הכלים המובילים בעולם בתחום התקשורת און-ליין לחיבור אנשים בשילוב קול ותמונה מכל מקום ובכל זמן. לכך למעשה נוצר האינטרנט".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".