סקר: העובד הממוצע מבלה מדי יום עבודה 1.7 שעות בפעילויות שאינן בהכרח קשורות לעבודה
האם אתם עובדים קשה או בקושי עובדים? מתוצאות סקר שפרסם אתר Salary.com ביום ד' האחרון עולה כי עובדים מבזבזים כמעט 20% מזמנם מדי יום עבודה - ומסקר אחר עולה שזה לא בהכרח רע. בסקר המקוון השתתפו 2,000 עובדים מכל הדרגים, אשר השיבו על שאלות באתרי AOL ו-Salary.com בחודשים יוני ויולי.
מתוך יום עבודה טיפוסי של 8.5 שעות, מבזבז העובד הממוצע כ-1.7 שעות בפעילויות שאינן קשורות לעבודה, על פי הסקר של Salary.com. כמעט 35% מהמשיבים ציינו כי הם גולשים באינטרנט לצרכים פרטיים, 20.3% ציינו כי הם משוחחים עם עמיתיהם לעבודה בעניינים אישיים, ו-17% מנהלים עסקים פרטיים. המשיבים ציינו גם כי הם מבצעים שיחות טלפון פרטיות ויוצאים להפסקות ממושכות כדי לבצע סידורים פרטיים.
בהשוואה לתוצאות של סקרים דומים שנערכו בשנים 2005 ו-2006, העובד הממוצע מבזבז השנה פחות זמן - אך המעסיקים עדיין משלמים מיליארדי דולרים מבלי לקבל תמורה בשעות עבודה. בשנת 2005 בזבז העובד הממוצע 2.09 שעות מדי יום עבודה בעוד שבשנת 2006 ירד הזמן המבוזבז ל-1.86 שעות. הירידה בזמן המבוזבז מיוחסת, בין השאר, לשיפור במצב הכלכלי, לעלייה בתפוקת העובדים ולשינויים בשוק העבודה.
"המחסור בעובדים והקיצוצים בתקציבי החברות גורמים להכבדת הנטל על העובדים הקיימים, שאינם יכולים להרשות לעצמם לבזבז זמן יקר", מסביר ביל קולמן, מנהל משכורות ראשי בחברת Salary.com. "המעסיקים נהנים מתמורה גבוהה יותר למשכורות שהם משלמים, אך הם מסתכנים בשחיקה של העובדים. ככל שגובר עומס העבודה, נדרשים המעסיקים לגלות גמישות רבה יותר כלפי העובדים. יש להותיר לעובדים זמן לסידורים פרטיים ולאפשר להם 'לשאוף אוויר'".
למעלה מ-63% מהמשיבים הודו כי הם מבזבזים זמן בעבודה. עובדים צעירים נוטים לבזבז יותר זמן מעובדים מבוגרים: עובדים בין הגילאים 20 עד 29 מבזבזים כ-2.1 שעות עבודה מדי יום, בעוד שעובדים בין הגילאים 30 עד 39 מבזבזים 1.9 שעות מדי יום, ועובדים בין הגילאים 40 עד 49 מבזבזים 1.4 שעות בלבד מדי יום.
קרוב ל-18% מבין העובדים הסבירו את בזבוז הזמן בכך ש-"אין מספיק עבודה". כמעט 14% טוענים כי יום העבודה ארוך מדי. 12% חשים כי המשכורת שלהם נמוכה מדי ו-11.1% מסבירים את בזבוז הזמן בכך שהעבודה אינה מספיק מאתגרת. "חלק מבזבוז הזמן מיוחס למבנה המשכורות בחברה, אך מהסקר עולה כי חברות שמאתגרות את עובדיהן ומעניקות להם תחושה של מעורבות יכולות לצפות לתפוקה גבוהה יותר", אומר קולמן.
קולמן מציין כי הטכנולוגיה מקילה על העובדים לבצע סידורים אישיים מסביב לשעון - גם בזמן העבודה, ומכאן שגם היא תורמת לבזבוז הזמן בעבודה. אולם, האם עובדים שמשקיעים את כל זמנם בעבודה, ואינם מבזבזים זמן בסידורים פרטיים, הם עובדים טובים יותר? לא בהכרח, משום שמסקר אחר שערכה AOL בנפרד עולה כי יש לא מעט יתרונות לפעולות שנתפסות בדרך כלל כבזבוז זמן: התנתקות מבעיה עשויה להוביל לפתרונות יצירתיים יותר; שיחות בפינת הקפה משפרות את היחסים בין העובדים ותורמות לעבודת צוות; והתרעננות יכולה לסייע לעובדים "לטעון מצברים ולהעלות את התפוקה בהמשך היום", על פי קולמן.
"זה אולי נשמע ילדותי, אבל אהבתי את ההפסקות בבת הספר היסודי. כולם חייבים לצאת מדי פעם להפסקה", ממליץ קולמן. מצד שני, לא כדאי להתלונן - משום שתלונות, אומר קולמן, "מעכירות את האווירה במשרד, ומי שמתלוננים על עובדים מסוימים באוזני עובדים אחרים מרחיבים את ההשפעה של האנרגיה השלילית, גם בטווח הארוך".
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
