זכות הטיעון של עובד במגזר הפרטי היא זכות יסודית

עובדות ------ דני מלכה (להלן - העובד) עבד בחברת שופרסל בע"מ (להלן - המעבידה) כמנהל סניף מתאריך 28.10.1984 ועד לפיטוריו ביום 14.03.2003 בשל חשד שנטל ללא רשות ארבעה מוצרים מהסניף אותו ניהל.

העובד תבע את המעבידה בבית הדין האזורי לעבודה בטענה, כי פוטר שלא כדין ללא שימוע בשל סירובו להיבדק בפוליגרף.

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי זכות הטיעון של עובד במגזר הפרטי אינה מגעת לכדי היקפה של זכות הטיעון במגזר הציבורי. לאור הנסיבות, נפסקו לעובד פיצויי פיטורים בשיעור של 50% בלבד ופיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין בשל דרישת המעבידה שהעובד יעבור בדיקת פוליגרף כתנאי להמשך העסקתו. על כך הערעור.

בית הדין הארצי לעבודה קבע -------------------------- בית הדין קבע, כי זכות הטיעון של עובד במגזר הפרטי היא זכות יסודית הקנויה לעובד במסגרת יחסי העבודה בינו לבין מעסיקו. זכות זו עומדת לעובד במלוא הדרה, כלפי המעסיק הפרטי, בה במידה שעומדת היא לו כלפי המעסיק הציבורי והמעסיק הדו-מהותי. על מעסיק לפרט בפני העובד טענות שיש בהן כדי להכריע גורלו, כך שהעובד ידע לאלו טענות להתייחס בבואו לממש את זכות הטיעון. על אחת כמה וכמה כאשר המעסיק מייחס לעובד עבירת משמעת חמורה או גניבה, שכן במקרים אלה, עלולות להיגזר על העובד סנקציות חמורות ביותר, עד כדי שלילת זכותו לפיצויי פיטורים, בנוסף לפגיעה בשמו הטוב ובעתידו המקצועי. במקרה זה, על המעביד לשטוח בפני העובד את החשדות המיוחסות לו, באופן שיהיה בידיו להפריכן, או לשכנע את מעבידו כי אין ממש באותן חשדות, כולן או מקצתן.

על אף האמור, במקרה דנן, דחה בית הדין את הערעור וקבע, כי לאחר שקילת חומרת העבירה ומעמדו של העובד כמנהל סניף, ובהתחשב בכך שהעובד כבר נענש קשות בעצם פיטוריו, אין להתערב בפסיקת בית הדין האזורי שפסק לעובד פיצויי פיטורים בשיעור של 50% בלבד. אכן נפל פגם בדרישת המעבידה מהעובד לעבור בדיקת פוליגרף ובמשקל שנתנה המעבידה לסירובו של העובד לדרישה זו, אך אין להתערב בפסיקת בית הדין האזורי, לפיה ישולם לעובד פיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".