שוק המטבעות: הנחת העבודה היא כי הדולר ימשיך להחלש
גם שבוע המסחר הנוכחי מתאפיין בהמשך התחזקות המטבעות האירופאים בהם השטרלינג והיורו וכמו כן, הדולר האוסטרלי והניו זילנדי כנגד הדולר האמריקני. שוב הנחת העבודה היא שאנו בשוק עולה בדיוק כמו הבורסות ברחבי העולם אשר שוברות שיאים חדשים כמעט מידי יום. הסיבות ברורות, הכלכלה העולמית מתחזקת, הביקושים ערים, חברות מציגות דוחות טובים. עם הביקושים מגיעים עליות מחירים אשר גורמות לאינפלציה ובתגובה על מנת לשמור על יעדיה ממשיכים הבנקים המרכזיים ברחבי העולם במדיניות העלאת ריבית מדודה ויציבה.
הריביות הגבוהות גורמות למטבעות להתחזק מכיוון שמפתות סוחרים לרכוש את הצמדים על מנת להרוויח מהפרשי הריביות. לדוגמא, הריבית בארה"ב עומדת על 5.25% לשנה וביפן על 0.5% לשנה. סוחר אשר יחזיק בצמד דולר-יין יקבל ריבית שנתית בסך הכל 4.75% באופן יחסי לזמן אשר יחזיק את הצמד.
המסקנה היא, שככל שפערי הריביות בין הצמדים גדולים יותר - הצמד אטרקטיבי יותר וימשוך אליו גופים גדולים שמעוניינים לקבל את הריבית. הקניות המאסיביות מעלות את ערך המטבע ובכך מרוויחים הסוחרים כפול-גם ריבית וגם ערך.
ולכן, אם נבחן את הקרוסים העיקריים (צמדים שלא נסחר ישירות מול הדולר) שעונים לקריטריון החשוב של פער ריביות גדול, בהם השטרלינג-יין, ניו זילנדי-יין, אוסטרלי-יין, נגיע למסקנה ברורה שניתן לתרגמה לרווחים. הצמדים הללו הם הדבר החם כרגע בשוק המטבעות מהסיבות שהזכרתי קודם. פער הריביות יכול להגיע אף ל-7.5% שנתי במקרה של הניו זילנדי-יין ולריבית כזו אף משקיע לא היה מתנגד.
אם נבחן הקרוסים מבחינה טכנית נגיע למסקנה מעניינת והיא שהסביבה הטכנית אכן תומכת בפונדמנטלית כלכלית והקרוסים הללו נמצאים במגמת עליה חזקה ביותר . בכל אחד מהם שלושת המגמות מסנכרנות-הראשית, המשנית והמינורית. בנוסף, מאופיינת המגמה במומנטום רב ובאיכות גבוה, דבר המבטיח רמות גבוהות בעתיד הקרוב.
בנקודה זו, כדאי מאוד לפתוח גרף יומי של כל אחד מהקרוסים. מבנה המחירים והתנהגות הצמדים מעלים את האפשרות שמהלך יצא זה מכבר לדרך וצפוי להתחזק בשבועות הקרובים. הנקודה החשובה שבכל אחד מצמדים התרחשה פריצה לשיא חדש והדבר מהווה איתות קנייה אמין. כרגע נראה שהדבר היחיד שמפריע לקרוסים לשעוט בחוזקה מעלה זהו היין היפני ששומר על חוזק יחסי. אולם לא נראה שהמטבע היפני יוכל להחזיק מעמד זמן רב וברגע שיתחיל להיחלש ,ונראה שהתהליך יתרחש כבר בשבועיים הקרובים סביר ונראה פרץ של אנרגיה אשר ישגר את הקרוסים כלפי מעלה.
מבחנת נתונים כלכליים שצפויים להתפרסם כדאי לשים לב למדדי המחירים לצרכן חודשי ושנתי בארה"ב שיתפרסמו היום 15:30 שעון ישראל. מדדים אלה הינם מדדי האינפלציה המרכזיים ברב מדינות העולם - מודדים את שינוי המחירים לצרכן של סל מוצרים המורכב מסחורות ושירותים חיוניים אותם צורך הצרכן הממוצע. הסל כולל פריטים כמו מזון, ביגוד, דיור, דלק, תחבורה, בריאות וכל שאר הסחורות ו/או השירותים אותם צורכים האנשים מדי יום. הפריטים מחולקים לשבע קטגוריות ולכל קטגוריה משקל משלה בהתאם לחשיבותה.
במקביל אליהם צפויים להתפרסם נתונים נוספים שסביר ובגלל חשיבותם ישמשו כטריגר לתחילת מהלך בשוק.
אגב, הקוראים אשר עקבו אחר הסקירות במהלך החודש האחרון יודעים שכמעט כל אחת מהן הוקדשה לשטרלינג האנגלי וכבר אז קבענו יעד מחירים באזור ה-2.05. אז נכון לאתמול השער הגבוה שנקבע במהלך היום עמד על 2.0492 ועל פי עוצמתו של המטבע נראה שיעד המחירים ייכבש בקלות והיד עוד נטויה. מי שכבר מחזיק בשטרלינג מרמות נמוכות יותר, ויש בחשבונו רווח נאה כדאי שיתמקד כעת בשלב ניהול הפוזיציה והצמדת ההוראות לבלימת הפסד לצורך קיבוע רווחים מכוון שבמידה ויגיע תיקון טכני הוא יכול להיות אלים ולמחוק בזמן קצר מה שנבנה במשך תקופה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
