"נדרשת התערבות קטנה ועדינה של הממשלה בהכוונת מיזמים בענף ההיי-טק במדינת ישראל"
בכנס רעננה למדיניות היי-טק לאומית, שייערך בשבוע הבא ברעננה, יתקיים פאנל בנושא תכנון אסטרטגי לתעשיות מתקדמות בהשתתפות המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, פרופסור אריה אורנשטיין מבית החולים תל השומר, יהודה ברוניצקי, יו"ר אורמת וד"ר גיורא ירון, מייסד חברת אקסאנט. ד"ר ירון, המעיד על עצמו כיזם ותיק וכמי שעמד בראש שורה ארוכה של חברות מובילות בשוק הישראלי (טאואר, אינדיגו ועוד) סבור כי למרות שתעשיית ההיי-טק הישראלית היא תעשיה חופשית, בוגרת ועצמאית, הרי שבמציאות המתהווה כיום, בעיקר בעולם הגדול, עם הפנייה מזרחה של סוגי תעשיה שונים, על ממשלת ישראל לבצע בכל זאת התערבות קטנה ומהירה, כדי לכוון את ההשקעות בשוק זה ולשמור על המובילות הישראלית גם בשנים הבאות.
ד"ר ירון אומר, כי ישראל צריכה ללמוד ממעצמות האלקטרוניקה וההיי-טק במזרח שהצליחו לפרוץ - לא בגלל ידע או ערך מוסף אנושי שהיה להן, אלא בעיקר בזכות מדיניות לאומית שידעה לאן היא רוצה להוביל. "אפשר לתת לכוחות השוק לעבוד ואני בהחלט מבין את עמדת הממשלה בנושא הזה", אומר ירון, "אלא שבנקודות מפנה מסוימות, אתה צריך לתת 'פוש' קטן ולסייע לתעשיה - בדיוק כמו שעשינו בראשית שנות ה-90' עם קרן יוזמה שהביאה הכנסות לא רעות ופיתחה את כל תעשיית ה-VC".
בתשובה לשאלה, לאילו כיוונים היה ממליץ לממשלה לכוון את התעשייה, אמר ד"ר ירון: "ראשית, זה יהיה לא רציני לשלוף בתשובה אחת את הכיוונים. בנוסף, זו אחת המטרות של הכנס - שלאחר דיונים מעמיקים יגישו לממשלה ניירות עבודה ובהם המלצות מעשיות על סמך בדיקה מעמיקה. למרות זאת, אני יכול על סמך הידע והניסיון שלי לתת כמה כיוונים, שהם כמובן לא מחייבים אבל יש בהם משהו; דוגמה אחת היא נושא המיכשור רפואי. ישראל הובילה מאז ומתמיד את מהפכת האימיג'ינג. זוהי טכנולוגיה שנלקחה למעשה מהצבא. רק אחר כך באה גיוון אימג'ינג ועשתה מהפכה בכל הקשור לצילומים רפואיים. זו רק דוגמה אחת קטנה למובילתה של ישראל בתחום. יש לנו אוניברסיטאות שהצמיחו מדענים שזכו בחמישה פרסי נובל. אחד הנושאים שאני מטפל בהם כיום הוא החיבור בין מאגר הבלתי נלאה שקיים כיום באקדמיה והפיכתו לפרויקטים שמניבים הכנסות".
נושא אחר שגיורא ירון מציע להשקיע בו הוא הבית הוירטואלי - דור 3. אין הכוונה לחיבורי תשתיות ותקשורת, שזה נושא שכבר מזמן חלף, אלא דווקא תכנים. "בעולם יש פריחה מחודשת לתעשיית המשחקים", הוא אומר, "והיא מוערכת בכ-40 מיליארד דולרים. אין שום סיבה שישראל לא תהיה שחקנית מרכזית בה. זה לא דורש הקמת קווי ייצור, זה לא דורש לוגיסטיקה של יצוא מוצרים אלא רק חשיבה ופיתוח הון אנושי - תחומים בהם אנחנו בהחלט מובילים. אני מצפה שהממשלה, שיש לה מדיניות לאומית להיי-טק, תכוון יזמים להשקעות בתחום זה מתוך ראיית העתיד".
לדבריו, "תחום שלישי הוא תחום המיחשוב המבוזר והאיחסון, שבו אני חייב כמובן לספק גילוי נאות כי החברה שלי מעורבת בו - אבל לא רק בגלל זה. היום תחום האיחסון חובק עולם והוא חזק מאוד בתחום המיחשוב המבוזר שבו ישראל מובילה בגלל מערכות לווינים שנשלחים לחלל, מערכי סימולציה שצורכים מיחשוב מקבילי ואיחסון. יש לנו את הידע ואנו מכירים היטב את השוק בעולם. לגבי מקורות המימון של הכוונת תעשיות אלו, אני לא סבור שזה דורש עוד תקציבים. בכלל, אני לא חושב שהבעיה כרגע היא תקציבים אלא סדרי עדיפויות. מרבית התעשייה, היזמים והמפתחים הולכים למקומות הקלים, המקומות בהם כולם נמצאים, אבל ממשלה צריכה לראות קדימה, לחפש יתרון יחסי ולקבל את ההנחה שהשקעה בתעשיות חכמות מניבה הרבה דולרים. כשהקמתי את תעשיית הסמי בארץ, היא הייתה תעשיה של כמה מאות מיליוני דולרים בעולם. הממשלה אז השכילה להשקיע בה ולהפנות לה תקציבים, והיום זוהי תעשיה של ארבעה מיליארד דולרים. אני מצפה שהממשלה תעשה את אותו הדבר לגבי תעשיות וכיוונים שברור שהם יתפתחו בעולם הרחב גם אם הם היום לא ממש פורחות".
ירון אומר שהממשלה צריכה להמשיך בקו של עידוד הקמת מפעלים כמו זה של אינטל או טאואר, אם כי "אני לא בטוח שאני חושב שאנו צריכים כאן הרבה מפעלים כאלו. יש שינויים בעולם, תעשיות כאלו פונות מזרחה ואנחנו צריכים למצוא את היתרון היחסי שלנו".
לסיום, אומר ירון, "תעשיית ההיי-טק הישראלית היא תעשייה יציבה. היא בהחלט קטר שתורם למשק - יש לה שדרה ניהולית חזקה מאוד וכל מה שצריך זה סיוע קטן ודחיפה מהממשלה".
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
