יבמ פיתחה בישראל מערך לחיזוי התפשטות מגיפות
חוקרים ומפתחים במעבדת המחקר של יבמ בחיפה שותפים בבניית מערכת מתקדמת המסוגלת לצפות תהליכי התפשטות של מחלות החוצות גבולות בין מדינות שונות ומתפשטות סביב העולם.
יבמ הודיעה כי תתרום את התוכנה Spatio - Temporal Epidemiological Modeler או בקיצור STEM, לקהילת קוד המקור הפתוח, על מנת לסייע למדענים ולרשויות בריאות בהיערכות ובתכנון דרכי מענה יעילים יותר למשברי בריאות – ולהגנה על בריאות האוכלוסייה.
מערכת STEM פותחה במשך כמעט שלוש שנים על ידי מדענים ומהנדסים של יבמ במעבדת המחקר של יבמ בחיפה ובמעבדות אלמדן ו-ווטסון בארה"ב. הטכנולוגיה מאפשרת לבנות במהירות מודלים אפידמיולוגיים של תהליך ההתפשטות של מחלות מדבקות, דוגמת שפעת העופות - ולנתח את תפוצתן לאורך ציר הזמן ובמרחבים גיאוגראפיים שונים. ניתן להפעיל את התוכנה על גבי כל מערכת הפעלה – וליצור בעזרתה תמונה גראפית של התפשטות המחלה על בסיס פרמטרים שונים דוגמת אוכלוסיה, גיאוגרפיה ונתונים מקרו-כלכליים, מפות דרכים, מיקום שדות תעופה, דפוסי טיסות ונתיבי תחבורה אווירית, ומסלולי הנדידה של ציפורים סביב העולם.
רוני רם, מובילת פרויקט התשתית הטכנולוגית לאיסוף ושיתוף מידע אפידמיולוגי במעבדת יבמ בחיפה, ציינה כי "המערכת מאפשרת למנהלי שירותי הבריאות לבנות מודלים של התפשטות המחלה, בדומה למודלים של סופות הוריקן. למעשה, מדובר ב'מפת בריאות': אם עד היום אי אפשר היה להציג תסריטים של משברי בריאות והתפרצות מגיפות על בסיס כלל-עולמי, הרי ש-STEM מאפשרת לנו לעשות זאת – ולהיערך בהתאם".
STEM היא אחת הטכנולוגיות המרכזיות המפותחות במסגרת המיזם העולמי לטיפול במגיפות, שיתוף פעולה אותו מובילה יבמ יחד עם למעלה מ-20 מוסדות מחקר וארגוני בריאות ציבוריים מכל העולם, המיועד למנוע התפשטות מחלות מדבקות. הכלי החדש עומד בתקני שילוב מערכות התשתית לעולם שירותי הבריאות – מה שמאפשר לו לגשת למגוון רחב של מקורות מידע ובהם מרפאות, בתי חולים, מעבדות וגופים אחרים.
התרומה של מעבדת יבמ בחיפה כוללת את ממשק המשתמש בסביבת אקליפס - ומערכת תשתית מתקדמת שפותחה בשיתוף פעולה עם מעבדת ווטסון של יבמ בארה"ב המאפשרת איסוף מידע אפידמיולוגי על מחלות מדבקות ושיתוף המידע הזה בין גופים שונים. STEM שואבת את המידע אודות המחלות מתוך המערכת שפותחה בחיפה, ומציגה את המצב - או בונה תרחישי התפתחות על בסיס המידע הזה. STEM מאפשרת לבחון מיידית תסריטי פעולה אפשריים ולנתח את התוצאה של כל תסריט פעולה כזה, דוגמת סגירת שדות תעופה, חיסון אוכלוסיות מוגדרות, וכן הלאה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
