סקר חדש: השכר הממוצע של עובדי היי-טק בישראל עלה ב-15% ל-17 אלף שקלים בחודש
עלייה של 15% נרשמה ברמות השכר של עובדי ההיי-טק בישראל ב-2007, וממוצע השכר החודשי בענף עומד על 17 אלף שקלים - כך עולה מסקר שכר שערכה חברת נישה, לקראת תערוכת "טכנולוגיה 2007" שתתקיים בחודש יוני בגני התערוכה. בשכר הבכירים נרשמה עלייה מתונה יותר, של כ-5%-10%. בהיבט המגדרי, הרי שיש רוב גברי בהיי-טק: רק 35% מהעוסקים בתחום הן נשים. מספר שעות העבודה בהיי-טק, בממוצע, עומד על כ-10 שעות ביום.
מהסקר עולה, כי חלה עלייה חדה ברמות השכר של העובדים בעיקר בתחומי התקשורת, הנדסת התוכנה, הנדסת החומרה, בקרת איכות (QA), פיתוח עסקי, שיווק ומכירות. בנוסף, חלה התפתחות בתחומי ה-Web2.0, המדיה והאינטרנט, ולצידה גם עלייה בשכרם של העוסקים בתחומים אלו. תחום נוסף בו נרשמה עלייה בשכר הוא הטלפוניה – נייחת וניידת - וכן בתחום משחקי המחשב.
בהיבט הוותק, עולה כי עובדים חדשים משתכרים יותר מאשר עובדים ותיקים בענף, כאשר בממוצע, עובד במגזר ההיי-טק נשאר באותה חברה כשלוש-ארבע שנים. בקרב עובדים צעירים יש נטיה לנדוד ממקום עבודה למשנהו. לבכירים בהיי-טק, דרושים בין שלושה חודשים לחצי שנה בממוצע, על מנת למצוא משרה חדשה. למהנדסים דרוש זמן קצר יותר, בין חודש לחודשיים. הזמן הקצר ביותר למציאת עבודה הוא עבור מהנדסי תוכנה: אלו מוצאים בממוצע עבודה תוך פחות מחודש.
כיום, בשל הצמיחה, גם בוגרי אוניברסיטה בתחומי הנדסת אלקטרוניקה ומדעי המחשב, שרק סיימו את לימודיהם והם חסרי ניסיון תעסוקתי. בקבלה לעבודה ישנה עדיפות מובהקת לבוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות, על פני בוגרי מכללות. בוגרי הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב מובילים בהעדפתם לקבלה לעבודה, לאחריהם בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון, ולבסוף - בוגרי אוניברסיטאות בר-אילן וחיפה. בסך הכל, חלה עלייה של 20% בביקוש לעובדי היי-טק בישראל, בהשוואה לשנה שעברה.
פול צוקר, מנכ"לית קבוצת נישה, המתמחה בהשמת עובדים לתעשיות ההיי-טק והביומד, הסבירה כי העלייה דרמטית ביותר, בשיעור 21%, נרשמה בשנה האחרונה בביקוש למהנדסי תוכנה. לדבריה, תחום נוסף בו נרשמה עלייה בביקוש, הוא תחום ה-QA (בדיקות איכות). "חברות שמות כעת, יותר מבעבר, את הדגש על איכות המוצר המוגמר. בתחום זה חלו שינויים בדרישות התפקיד, והוא הולך ומתקרב לתחום הפיתוח הנחשק", אמרה צוקר. היא ציינה כי בתחום הפיתוח העסקי, השיווק והמכירות, נרשמת התעוררות גדולה בחודשים האחרונים. זאת, על רקע עליית הביקוש למוצרי תקשורת ותוכנה בעולם. "חברות ישראליות מהוות ספקיות עיקריות לשוק התקשורת ברחבי העולם", סיכמה צוקר.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
