דמי אבטלה יחושבו לפי השכר האמיתי לפני העדרותו

עובדות ------ ביום 9.6.1999 ימין סילוק (להלן: "העובד") נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. ביום 1.12.1999 חזר העובד לעבודה. רופא תעסוקתי הורה לעובד לעבוד במשרה חלקית של 4 שעות ליום, בגין הפגיעה בעבודה. העובד עשה כן ובשל כך צומצם שכרו. ביום 7.3.2000 נשלח לעובד מכתב פיטורים בתוקף החל מיום 22.3.2000, כאשר הנימוק לפיטורים- מצב בריאותו של העובד. אין מחלוקת בדבר זכאות העובד לדמי אבטלה אלא באשר לאופן חישוב גובה דמי האבטלה. בית הדין האזורי קבע, כי יש לחשב את הממוצע של התקופה האחרונה בה השתכר העובד שכר מלא. מכאן הערעור.

בית הדין הארצי לעבודה --------------------- בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע כי: סעיף 170(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי דמי האבטלה יחושבו לפי בסיס "השכר היומי הממוצע....לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה...בתקופה של 75 הימים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע". הוראה זו באה לקיים את תכליתם של דמי האבטלה, היותם תחליף הכנסה, כאשר אלו נלמדים מגובה שכרו של המובטל ערב פיטוריו. דמי אבטלה משולמים למי שעבד והפסיד את עבודתו בפיטורין. מטרתם לשמר במידת האפשר את רמת חייו של המפוטר ומשפחתו לתקופת-מה, תוך ניסיון לאפשר לעובד המפוטר לחפש עבודה אחרת. לאור תכלית זו, על החישוב להתבסס על גובה השכר האמיתי ולא על תנודות רגעיות בגין נסיבות חולפות. ברי על כן, שאם בתכוף לפיטוריו של המובטל שונה השכר מסיבה כלשהי, אין לקחת שינוי זה בחשבון. על בסיס השכר להיות אמיתי ולא מבוסס על שינוי מקרי של השכר בתקופה האחרונה. בענייננו, העובד שינה את היקף משרתו באופן זמני ממשרה מלאה למשרה חלקית עקב אי כושרו הזמני. יש לחשב דמי אבטלה על פי השכר האמיתי שהיה לעובד בתקופת עבודתו ולא בתקופת אי עבודתו או עבודתו החלקית בגין התאונה, שאם לא כן, דמי האבטלה לא יהיו מבוססים על השכר הריאלי ערב הפיטורין אלא על מקריות של שינוי בסוף התקופה. המוסד הוא גוף ציבורי ופקיד התביעות הוא גוף מעין שיפוטי. עליהם להפעיל שיקול דעת על פי הנסיבות ותכלית החוק ולא לעשות שימוש טכני במילים. השופטת ארד מוסיפה, כי חזרת העובד לעבודה בחצי משרה בלבד נכפתה עליו. מטעם זה ומפאת נכותו הזמנית, אף שולמה לעובד גמלה מחליפת הכנסה, כהשלמת השתכרותו לכדי משרה מלאה. במצב דברים זה נמצא, כי השכר לאמיתו ששולם לעובד היה בגין משרה מלאה או חלף משרה מלאה בתקופת הנכות הזמנית. אף מטעם זה, מן הדין הוא שחישוב השכר לצורך תשלום דמי אבטלה ייעשה על בסיס השכר בגין משרה מלאה, ולא, כטענת המוסד לביטוח לאומי, על בסיס משרה חלקית.