סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 קובע כי במקרה שעובדת מתפטרת תוך 9 חודשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - התפטרותה תחשב כפיטורים, לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים.

לעניין סעיף זה נקבע בפסיקה כי עובדת שהתפטרה על מנת לטפל בילדה, לא תפסיד את זכותה לפיצויי פיטורים, אף אם זמן קצר לאחר התפטרותה החלה לעבוד במקום אחר, בתנאי שהעבודה במקום החדש מאפשרת לה באופן משמעותי, שהות ארוכה יותר עם התינוק. הפחתה משמעותית של שעות העבודה, לעומת מקום העבודה הקודם, די בה כדי שלא לשלול את הזכאות לפיצויי פיטורים.

לעניין המועד לתשלום פיצויי פיטורים:

סעיף 20(ב) לחוק הגנת השכר קובע כי פיצויי פיטורים יחשבו כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים "מהמועד לתשלומם".

"המועד לתשלום" פיצויי פיטורים הוא בד"כ יום הפסקת יחסי עובד ומעביד. אולם בסעיף 20(ג) לחוק הגנת השכר נקבע כי -

"לגבי מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח סעיפים 1(א) (מעביד המפטר עובד) או 5 (מקרה בו נפטר עובד) לחוק פיצויי פיטורים - המועד לתשלום פיצויי פיטורים יהיה ביום הגשת הדרישה למעביד".

עפ"י סעיף זה עובד המתפטר מעבודתו (והתפטרותו דינה כפיטורים לענין הזכאות לפיצויי פיטורים) או שקמה לו עילה לפיצויי פיטורים מסיבה אחרת - צריך למסור למעבידו דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לדרישה. ממועד הגשת הדרישה לתשלום על המעביד לשלם את פיצויי הפיטורים תוך 15 ימים, אחרת יחשבו הפיצויים כמולנים בהתאם לסעיף 20(ב) לחוק הגנת השכר הקובע את שיעור הפיצוי .