גם הבוקר מטח קסאמים על הנגב; אין נפגעים
בבוקר שאחרי מתקפת הקסאמים הקשה, שגרמה אמש לפציעתם של 17 בני אדם, נאלצו גם היום תושבי שדרות והנגב המערבי להתמודד עם מטח רקטות נוסף. סמוך לשעה 7:00 הבוקר נשמעו שני פיצוצים בעיר שדרות ומערכת ההתרעה "צבע אדום" הופעלה. במקביל, נורו שתי רקטות נוספות לעבר אחד היישובים בנגב המערבי. בכל המקרים לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.
תושבים רבים בשדרות התקשו הבוקר להסתיר את זעמם, לאחר שנאלצו לישון במשך כל הלילה במקלטים ובחדרים הממוגנים. ליליאן אברג'יל, שבית שכניה נפגע אמש מרקטות הקסאם, הפנתה את הכעס כלפי הדרג המדיני. "צריך לשלוח את כל הממשלה לכלא, על הדרך שבה הם מתייחסים אלינו התושבים", אמרה. "זה פשוט בושה וחרפה.
"אין ברירה, אלא לסגור הרמטית את העיר. אולי ככה הם יבינו", הוסיפה ליליאן. "30 שנה אני עובדת עם ילדים, ואף פעם לא הרגשתי חסרת אונים כמו היום. אני כבר לא יודעת מה אפשר לעשות ומה לומר לילדים המסכנים האלה".
גם התלמידים, שנשארו הבוקר בבית ולא יצאו ללימודים, בעקבות ההחלטה לסגור את מוסדות החינוך בעיר בעקבות הירי, לא ממש התרגשו מיום החופש לו "זכו". "אנחנו מעדיפים לחיות חיים רגילים, ללכת לבית הספר, לטייל בעיר ולא לשבת כל היום במקלט. זה סיוט", אמרה אורית, תלמידת כיתה ז' שהגיעה הבוקר לכמה דקות למרכז המסחרי בעיר. "היציאה לחנות המכולת במרכז העיר הבוקר, זה סוג של חופש בשבילי, אחרי 24 שעות במקלט".
בעלי החנויות בעיר מתלבטים הבוקר אם לפתוח את בתי העסק. ששון שרה, בעל חנות במרכז העיר, החליט להמשיך לעבוד, למרות הכל, אבל מספר ש"בעיר מסתובבים פחות ופחות אנשים". לעומתו, יפה מלכה, בעלת מספרה, עדיין מתלבטת האם כדאי לעזוב את הבית. "לא הצלחנו לישון כל הלילה", סיפרה היום.
"אנחנו כל הזמן בהמתנה שעלול ליפול קסאם ונצטרך לרוץ למקלט. אנחנו זועקים לשמיים שמישהו יטפל בתושבים", הוסיפה יפה. "לא יכול להיות שהמדינה יושבת בשקט ולא אכפת לה מה קורה. עברתי הרבה שנים קשות בשדרות, אבל אתמול זה היה משהו שלא ניתן לתאר. זה הגיע למצב ששלחתי אנשים הביתה עם שיער רטוב באמצע תספורת, כי פשוט חששנו להישאר במספרה".
כוננות מד"א הועלתה לרמה הגבוהה ביותר
אמש נורו למעלה מ-15 רקטות לעבר שדרות ויישובי הנגב המערבי. רקטה אחת פגעה ישירות בבית מגורים בשדרות, וכתוצאה מכך נפצעה אישה באורח קשה ובנה נפצע באורח בינוני. בית נוסף ספג פגיעה ישירה של קסאם, שגרם לנפגעי חרדה רבים. במהלך הערב נפצעו קל בשדרות עוד 15 בני אדם ו-13 תושבים לקו בחרדה. גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, נטלו אחריות על ירי הקסאמים.
מנכ"ל מד"א, אלי בין, הנחה אמש את מנהל אזור נגב להעלות את רמת הכוננות לרמה הגבוהה ביותר, המתאימה למצבי מלחמה. המנכ"ל הורה לתגבר את ניידות הטיפול הנמרץ ולהזרים לאזור כלי רכב לשעת חירום נוספים.
במקביל, נערך אמש דיון הערכת מצב מיוחד, בו השתתפו שר הביטחון, עמיר פרץ, הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי וראשי מערכת הביטחון. במהלך הערכת המצב קיבל השר פרץ סקירה שוטפת על המתרחש בעזה ועל האיומים המכוונים לעבר מדינת ישראל, והודיע כי צה"ל יבצע ירי של מסוקי קרב לעבר שטחים פתוחים מהם שוגרו הרקטות, זאת במטרה להרחיק את החוליות.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
"על מנת לקדם את העמידה ביעדי הגיוס החוק מגדיר סנקציות על תלמידי ישיבות שלא התגייסו ולא הגיעו לגיל הפטור, 26. אולם הסנקציות המוגדרות, בוודאי עד המחצית השניה של 2027, אז תיבחן העמידה ביעד הגיוס הראשון, הן בעלות אפקטיביות נמוכה ביצירת תמריצים לפרט. כך למשל, טרם קביעה על אי-עמידה ביעדי גיוס (לפחות עד המחצית השנייה של 2027) הסנקציות המרכזיות על תלמידי ישיבות (ביחס לחרדי שמתגייס או אחרי גיל פטור) הן מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23 (למעט חריגים) - פעולות שהן בעלות זיקה נמוכה לחברה החרדית, וביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי, שלא רלוונטיות כיוון שבכל מקרה תלמידי ישיבות אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה. גם האפקטיביות של הסנקציות, אחרי שתתברר אי-עמידה ביעדים, אינה גבוהה במיוחד. כך לדוגמא, על מניעת ההשתתפות בתוכניות לסבסוד רכישת דירה ופטור ממס רכישה אפשר להתגבר באמצעות המתנה לגיל 26 (בו הסנקציות בטלות). גם שלילת סיוע במעונות היא סנקציה חלקית, שכן היא לא תחול עבור חלק ניכר מילדי הגבר החרדי אחרי שחצה את גיל 26.
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
"מעבר לכל אלה, לסנקציות או תמריצים כלכליים שהתממשותם תלויה בהתנהגות קהילתית (עמידה כללית ביעדי גיוס) יש אפקטיביות נמוכה מבחינת תימרוץ הפרט, או קהילות ספציפיות במגזר החרדי, שכן לאדם הבודד אין השפעה ממשית על העמידה ביעדים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לאור כל האמור לעיל, העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים. לכך יש עלויות מקרו כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת (לתשלום למילואים במקום סדיר-חובה), לצד אובדן הכנסות ממסים. על כן, אנו רואים חשיבות רבה בתיקון נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים".
