אולמרט דורש: חקירה פלילית נגד המבקר
שיא חדש במתיחות בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס: ערוץ 2 פרסם הערב כי אולמרט פנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ודרש ממנו לפתוח בחקירה פלילית נגד המבקר, בגין "שימוש לרעה בכוח המשרה" - עבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד שלוש שנות מאסר.
פרקליטיו של אולמרט, אלי זוהר ורועי בלכר, המסייעים לאולמרט בפרשת הבית ברחוב כרמייה, טוענים במכתב כי לינדנשטראוס רודף את אולמרט ומבקשים ממזוז "לראות במכתב זה תלונה נגד המבקר, ולהורות על חקירה פלילית, שכן מבקר המדינה הוא זה העובר על החוק, הן בהדלפות השיטתיות של טיוטות דוחות הביקורת והן בהתעמרותו בראש הממשלה, כל זאת תוך זניחת כללי ההגינות והיושרה הבסיסיים החלים על כל עובד ציבור ועל מבקר המדינה בראש ובראשונה".
פרקליטי אולמרט מתייחסים למבקר כמי שרודף את רה"מ בפרשות השונות שנקשרו בשמו, ובמיוחד על רקע פרשת כרמייה, כמי שפועל מתוך תאוות פרסום ורדיפת כותרות בעיתונים.
הידיעה בדבר התלונה שהגיש אולמרט נגד מבקר המדינה עוררה במהרה תגובות נזעמות בכנסת. ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה כי "קריאתו של אולמרט לחקירה פלילית נגד המבקר היא עוד שלב במתקפה חסרת רסן וחסרת אחריות של ראש הממשלה על שלטון החוק בישראל. ראש הממשלה יוצר מצג שווא של עימות בינו לבין המבקר, שעה שבפועל הוא נחקר בפלילים והמבקר מבצע תפקידו. אולמרט חייב להתפטר לאלתר ולנהל את המאבק על חפותו מבלי לפגוע במדינה".
לדברים הצטרף גם ח"כ אבשלום וילן (מרצ), שאמר כי: "על ראש הממשלה לזכור כי עליו לנהל מדינה, וכל עוד הוא בתפקידו עליו למשוך מיידית את התביעה הקנטרנית והמביכה נגד המבקר ולא להתנהג כעורך דין סוג ג'".
ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי-מפד"ל) תקף את אולמרט ואמר כי מדובר ב"ספין עלוב של ראש ממשלה כושל ומושחת, שלמד משהו מהמשטרים האפלים באירופה והוא מנסה להכתים את הנלחמים בשחיתות כעבריינים או כחולי נפש".
גם יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביילין, יצא נגד ראש הממשלה, ואמר כי "בתלונה נגד המבקר מוכיח אולמרט שהוא הולך ומאבד את שארית עשתונותיו, ואין הוא מסוגל למלא את תפקידו כראש ממשלה שעליו לקבל החלטות גורליות שחיי אדם כרוכים בהם".
העימות הקודם בין לינדנשטראוס לאולמרט התרחש סביב פרשת הבית בכרמיה, לפני כשבועיים. נציגי משרד המבקר שלחו מכתב למזוז, בו קבעו כי "קיים פוטנציאל לחקירה פלילית בתיק", והעבירו לידיו את חומר החקירה.
מהמכתב עולה כי אולמרט סירב לשתף פעולה ולהגיב לטיוטת הדוח שהועברה אליו, אך בתגובה להחלטת המבקר נמסר מלשכת ראש הממשלה כי "לינדנשטראוס ניסה בכל כוחו להכשיל את ראש הממשלה בעניין קניית הבית ברחוב כרמיה. משלא הצליח, המציא הליך של דוח נטול דוח, ושיגר אותו ליועץ המשפטי לממשלה. אם זה לא היה כל כך עצוב - זה בוודאי היה מצחיק".
אולם זהו לא מקרה המתיחות היחיד בין השניים, ובין אולמרט למבקר שוררים יחסים קשים מזה זמן רב. בראיון לרגל חג הפסח, שהעניק אולמרט ל-nrg מעריב הוא התייחס למבקר המדינה, כאשר אמר: "אצל לינדנשטראוס זה לא חיידק, אצל לינדנשטראוס זה מחלה ממארת". בראיון לכלי תקשורת אחר הוא התייחס למבקר ואמר: "אני לא פסיכיאטר, אבל קורה שם משהו מוזר".
כבר לפני כחודשיים שלח ראש הממשלה מכתב ליו"ר הכנסת וליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, בו רמז כי יש לחקור במשטרה את המבקר בגין הדלפות לתקשורת של בדיקות המתקיימות במשרדו. "פרסום דוח עוד בטרם הועבר למבוקרים הוא עבירה פלילית שעונש מאסר בצידה", הדגיש ראש הממשלה במכתבו.
בתגובה לכך, תקף המבקר בחריפות את אולמרט. "חבל שראש הממשלה מעלה טענות והאשמות שווא שאין להן כל יסוד במציאות, מנסה לזרות חול בעיני הציבור ובמקום להתייחס לגופם של דברים הוא מתייחס לגופם של המבקרים", השיב.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
"על מנת לקדם את העמידה ביעדי הגיוס החוק מגדיר סנקציות על תלמידי ישיבות שלא התגייסו ולא הגיעו לגיל הפטור, 26. אולם הסנקציות המוגדרות, בוודאי עד המחצית השניה של 2027, אז תיבחן העמידה ביעד הגיוס הראשון, הן בעלות אפקטיביות נמוכה ביצירת תמריצים לפרט. כך למשל, טרם קביעה על אי-עמידה ביעדי גיוס (לפחות עד המחצית השנייה של 2027) הסנקציות המרכזיות על תלמידי ישיבות (ביחס לחרדי שמתגייס או אחרי גיל פטור) הן מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23 (למעט חריגים) - פעולות שהן בעלות זיקה נמוכה לחברה החרדית, וביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי, שלא רלוונטיות כיוון שבכל מקרה תלמידי ישיבות אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה. גם האפקטיביות של הסנקציות, אחרי שתתברר אי-עמידה ביעדים, אינה גבוהה במיוחד. כך לדוגמא, על מניעת ההשתתפות בתוכניות לסבסוד רכישת דירה ופטור ממס רכישה אפשר להתגבר באמצעות המתנה לגיל 26 (בו הסנקציות בטלות). גם שלילת סיוע במעונות היא סנקציה חלקית, שכן היא לא תחול עבור חלק ניכר מילדי הגבר החרדי אחרי שחצה את גיל 26.
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
"מעבר לכל אלה, לסנקציות או תמריצים כלכליים שהתממשותם תלויה בהתנהגות קהילתית (עמידה כללית ביעדי גיוס) יש אפקטיביות נמוכה מבחינת תימרוץ הפרט, או קהילות ספציפיות במגזר החרדי, שכן לאדם הבודד אין השפעה ממשית על העמידה ביעדים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לאור כל האמור לעיל, העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים. לכך יש עלויות מקרו כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת (לתשלום למילואים במקום סדיר-חובה), לצד אובדן הכנסות ממסים. על כן, אנו רואים חשיבות רבה בתיקון נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים".
