לבני נפגשה בחשאי עם בכיר במודיעין במהלך המלחמה
שרת החוץ ציפי לבני תמכה במלחמת לבנון השנייה בערך עד יומה השלישי, אז החלה לטעון כי יש למצוא במהירות פתרון מדיני לסיום מהיר ככל שניתן של המערכה - כך עולה מדברים שפורסמו לאחרונה מפי לבני, ושקיבלו ביטוי גם בעדותה בפני ועדת וינוגרד. כעת מתברר כי מאחורי השינוי החד בדעתה של לבני עומדת סיבה נסתרת ויוצאת דופן: שרת החוץ קיבלה מידע מודיעיני וצבאי רגיש ביותר מבכיר בצה"ל, אותו פגשה בחשאי לאחר שחשדה כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מסתיר ממנה מידע מהותי שנוגע לניהול המלחמה.
ל"מעריב" נודע כי בבוקר יום שישי ה-14 ביולי, יומיים לאחר חטיפת החיילים בצפון ופרוץ המלחמה בלבנון, פגשה לבני בחשאי את תת-אלוף יוסי ביידץ, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל, ושמעה ממנו כי "בנק המטרות" של חיל האוויר נגמר וכי על הממשלה להתחיל לפעול מיד לבניית סולם מדיני שיוריד את ישראל מעץ המלחמה.
במהלך השיחה קיבלה לבני מידע מסווג ביותר ומפורט, שהיה ידוע לצה"ל באותו הזמן, ממנו למדה כי הצבא מיצה למעשה את יכולתו לפגוע ביעילות בתשתיות חיזבאללה הקשורות לירי הרקטות לעבר ישראל, וכי מעכשיו מתחיל שלב ההתשה הדדית בין צה"ל לחיזבאללה. לבני, שיום קודם לכן הורתה לבכירי משרד החוץ להתחיל לגבש רעיונות למתווים מדיניים לסיום המלחמה, מיהרה להורות לאנשיה להאיץ את גיבוש המתווה ולהניח על שולחנה מסמך מוגמר עד ליום ראשון, כלומר תוך 48 שעות.
גורם מדיני: מאוד לא תקין
המסמך, שדבר קיומו כבר פורסם ובלשכת ראש הממשלה טוענים כי כלל לא הגיע אליהם, מפרט את הצורך בהפסקת אש ובפריסת כוח בינלאומי חמוש בדרום לבנון - הפתרון שלבסוף אכן הושג, בתום למעלה מ-30 ימי לחימה. במהלך המלחמה פגשה לבני מספר פעמים נוספות את ביידץ. פרטי פגישות אלו לא ידועות.
ל"מעריב" נודע כי בשום שלב לא עדכנה לבני את ראש הממשלה ולשכתו בדבר קיום הפגישות. "זה מאוד לא תקין ששרת חוץ נאלצת לקבוע פגישות פרטיות עם בכיר בצבא, רק בגלל שלשכת ראש הממשלה לא דואגת להזמין אותה להתייעצויות הביטחוניות", אמר אמש גורם מדיני בכיר.
לדבריו, לבני יצרה קשר דווקא עם ביידץ מכיוון שידעה כי עמדתו בנוגע למלחמה היא שיש להתחיל למצוא את המוצא ממנה - בשונה מדעתם של מפקדים בכירים בצה"ל באותו הזמן. לשכת ראש הממשלה סירבה להגיב.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
"על מנת לקדם את העמידה ביעדי הגיוס החוק מגדיר סנקציות על תלמידי ישיבות שלא התגייסו ולא הגיעו לגיל הפטור, 26. אולם הסנקציות המוגדרות, בוודאי עד המחצית השניה של 2027, אז תיבחן העמידה ביעד הגיוס הראשון, הן בעלות אפקטיביות נמוכה ביצירת תמריצים לפרט. כך למשל, טרם קביעה על אי-עמידה ביעדי גיוס (לפחות עד המחצית השנייה של 2027) הסנקציות המרכזיות על תלמידי ישיבות (ביחס לחרדי שמתגייס או אחרי גיל פטור) הן מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23 (למעט חריגים) - פעולות שהן בעלות זיקה נמוכה לחברה החרדית, וביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי, שלא רלוונטיות כיוון שבכל מקרה תלמידי ישיבות אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה. גם האפקטיביות של הסנקציות, אחרי שתתברר אי-עמידה ביעדים, אינה גבוהה במיוחד. כך לדוגמא, על מניעת ההשתתפות בתוכניות לסבסוד רכישת דירה ופטור ממס רכישה אפשר להתגבר באמצעות המתנה לגיל 26 (בו הסנקציות בטלות). גם שלילת סיוע במעונות היא סנקציה חלקית, שכן היא לא תחול עבור חלק ניכר מילדי הגבר החרדי אחרי שחצה את גיל 26.
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
"מעבר לכל אלה, לסנקציות או תמריצים כלכליים שהתממשותם תלויה בהתנהגות קהילתית (עמידה כללית ביעדי גיוס) יש אפקטיביות נמוכה מבחינת תימרוץ הפרט, או קהילות ספציפיות במגזר החרדי, שכן לאדם הבודד אין השפעה ממשית על העמידה ביעדים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לאור כל האמור לעיל, העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים. לכך יש עלויות מקרו כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת (לתשלום למילואים במקום סדיר-חובה), לצד אובדן הכנסות ממסים. על כן, אנו רואים חשיבות רבה בתיקון נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים".
