פריגו מוחקת 18.2% משורת הרווח עקב רכישות מוצרים

החברה רשמה רווח של 17.1 מיליון דולר על הכנסות של 362.3 מיליון דולר ברבעון הפיסקלי השלישי של 2007. צופה רווח בין 86 לבין 91 סנט למניה בשנה שתסתיים ב-31 ליוני
אריאל אטיאס |

יצרנית התרופות הגנריות ומוצרי הבריאות, פריגו חו"ל (סימול: PRGO), הודיעה אתמול שהרווח ברבעון השלישי הפיסקלי של 2007 נפל ב-18.2% בעקבות עלויות רכישה למצורים מחברת Glades Pharmaceuticals.

בשלושת החודשים שהסתיימו ב-31 למרץ, החברה הרוויחה 17.1 מיליון דולר, או 18 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 20.9 מיליון דולר, או 22 סנט למניה, במשך התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות עלו ב-9% ל-362.3 מיליון דולר מ-332.3 מיליון דולר. השנה הפיסקלית של פריגו תחל ב-1 ליולי. צפי האנליסטים היה רווח של 22 סנט למניה על הכנסות של 346.9 מיליון דולר.

בהוצאת חיובים הקשורים למחיקת מחקרים ופיתוחים בתהליך עקב רכישות, המסתכמים ב-4.8 מיליון דולר, ל-9 מוצרים גנריים בשלב המרשם ו-4 מוצרים בשלב הפיתוח, החברה הרוויחה 22.1 מיליון דולר, או 24 סנט למניה. החיובים גם כללו 2 סנט עלויות ארגון מחדש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.