נושא מעמדו של המנמ"ר, והחיבור שלו לעסקים ולטכנולוגיה, הוא נושא מאוד פופולרי. בתוכו, נמצא נושא מעמדו של המנמ"ר בארגונים שבהם מרבית העובדים הם הדור הצעיר. אלו ארגונים שבהם ה-Web, על משמעותיה השונות - היא השולטת. כריסטופר קוך, בלוגר וחבר מערכת המגזין CIO, היגג על הנושא באחד ממאמריו האחרונים, ובכך עורר ויכוח שגרר תגובות אמוציונליות למדי.

קוך השתתף לא מכבר במפגש מנמ"רים שערך המגזין CIO והוזמן להרצות בפניהם. בעקבות המפגש, הוא הגיע לכמה תובנות. לדבריו, המנמ"רים של היום כבר הפסיקו להיות טכנולוגים, במובן שהכרנו עד כה. המנמ"רים מתאימים עצמם לדימוי של אנשי עסקים, שמבינים בביזנס, אבל בפועל הם לא ממש כך. לדברי קוך, "יש רושם שהם נראים בעל כורחם, כמי שכפו עליהם לשמור על האורות בארגון דלוקים, כאשר במקביל הם שומרים היטב על המסלול שבו הם צריכים לצעוד כל זמן ולנוע בו בחופשיות".

בפועל, אנו מקבלים מציאות, לפיה המנמ"רים אינם ממש טכנולוגים של הארגון, הם כבר לא נחשבים לאנשים החכמים, שבלעדיהם שום דבר לא זז, אלא עוזרים למשתמשים חכמים לייעל את עבודתם, למקסם את השימוש שלהם ברשת. אזהרה - יוקרת התפקיד בסכנה.

מצד אחד, עדיין יש למנמ"רים את הייעוד המסורתי, כפוי הטובה, לשמור שהכל יעבוד כמו שצריך. כלומר, אם כל המערכות מתפקדות, הרשת מהירה ואין תלונות, ואז - איש לא יודה להם על כך. אולם, תקלה קצרה במחשב של הבוס, תביא לצליבתם בשידור חי. כך, נוצר תפקיד שהם לא כל כך אוהבים, ובצדק.

המנמ"רים הופכים ל"אנשים הרעים" של והארגון והם עסוקים לא מעט בחסימות של יישומי רשת, וידיאו ותקשורת. לרבים מהעובדים הצעירים שבאים לעבודה, בכלל לא ברור איך אפשר בלי זה. קחו למשל, את תפקידו של מנמ"ר באקדמיה. הפסיפס האנושי הצעיר של הבאים בשערי הקמפוס, כלל לא מבין מה תפקידו של המנמ"ר, מלבד זה שהם רואים בו "אויב" שמפריע להם לגלוש, להוריד קבצי וידיאו ולחיות את חייהם בנוסף לעבודתם. הם לא מכירים חיים אחרים. דור הגוגל וה-MySpace לא אוהב שאומרים לו מה לעשות, ובוודאי כאשר זה מנמ"ר מקריח עם חליפה ועניבה. פער הדורות גם מביא כנראה לשינוי בתפיסה לגבי תפקידו של המנמ"ר בעתיד.

המנמ"רים נתפסים בארגונים רבים כלא רלבנטים, כותב קוך. משתמשים ש"לא ידעו את יוסף", לא כל כך מבינים בשביל מה צריך את האיש עם ה-C, כדי לשמור על קווי אינטרנט פתוחים, שמפריעים לדבר במסנג'ר או בסקייפ. המתחכמים שבין המשתמשים מבקרי המנמ"רים, טוענים שיש כיום ברשת כלים מעולים, אשר עושים את עבודת הבקרה והפיקוח של המנמ"ר לא פחות טוב ממנו, ואולי הם גם זולים יותר...

אפשר כמובן למצוא בקלות שורה ארוכה של טיעוני נגד לתפיסה המוצגת. סקר אחרון של המגזין CIO, הראה כי 80% מהמנמ"רים עדיין רואים את מיצובם כאנשים טכנולוגיים, ולא כאנשי עסקים. ולכן הטיעון שכאילו הם עסוקים כל היום בחסימות של יישומים - לא ממש מדוייק. אולם מצד שני, אסור לשכוח שהטבע עושה את שלו. במרבית הארגונים הגדולים, תפקיד המנמ"ר עדיין שמור לבני הדור הוותיק יותר. הם אלו שאמונים לבנות את תצורת הרשת

הגיל הממוצע של המשתמשים החכמים ביישומים של המנמ"רים, הולך ונעשה צעיר יותר. לדוגמה, מנהל מחלקת ניירות ערך בבנק - סביר להניח שהוא צעיר שסיים את לימודיו ואת מרבית שנותיו כילד בילה בסביבה דיגיטלית. הוא לא צריך את המנמ"ר כדי שזה יראה לו איך עובדים, או שיסביר לו מה זה גוגל. הוא פוגש את המנמ"ר, בדרך כלל, כשיש לו בעיה. הוא נחסם על ידי המנמ"ר, כאשר הוא רוצה לעשות את הדברים שהוא מורגל לעשות בחיים הדיגיטליים שלו. בעיני משתמש זה - האיש עם התואר C ליד שמו, לא ממש רלבנטי. אותו משתמש אינו לבד: המנמ"רים עלולים למצוא את עצמם בפני בעיית זהות קשה מול המשתמשים.