שינוי תנאי עבודה בהסכמת ועד העובדים ובהתאם לנוהל

דמ(ת"א) 9944/05 דינה אגמי יעקוב נ' תע"ש - התעשייה הצבאית לישראל בע"מ, ניתן ביום 25.3.2007.
עו"ד לילך דניאל |

עובדות

------

אגמי יעקב (להלן - העובד) הועסק על ידי תע"ש - התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (להלן - המעבידה) כ-15 שנים. העובד מתגורר בישוב בית אריה שנמצא מעבר לקו הירוק. עד שנת 2002, המעבידה סיפקה לעובד שירותי הסעה מביתו ועד למפעל הנמצא ברמת השרון. בשנת 2002, הודיעה המעבידה לעובד כי בשל שיקולים בטחונים, שירות ההסעה מהישוב בית אריה יופסק והעובד יצטרך להגיע לנקודת איסוף בצומת רנטיס. העובד מחה על השינוי, ועקב כך, במשך מספר חודשים נקודת האיסוף היתה קרובה יותר לישוב בית אריה. לאחר מספר חודשים נוהג זה הופסק בשל תלונות עובדים אחרים על העיכוב שנגרם.

העובד טען כי בהתאם להסכם הקיבוצי קיימת לו זכות קנויה לשירותי הסעה, וכי החלטת המעבידה הינה שינוי חד צדדי בהסכם העבודה שאין לו תוקף ללא הסכמת העובד. לטענת העובד, המעבידה נוהגת באפליה פסולה כנגד העובד ביחס לכלל עובדיה המקבלים הסעה למקום מגוריהם. עוד טען העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה, זאת משום שהתשלום בגין אחזקת הרכב ניתן כהטבת שכר על פי הנוהג שקיים אצל המעבידה ולא עבור ביצוע נסיעות בפועל, ועל כן אין לכך קשר לזכאותו לשירותי הסעה.

לטענת המעבידה, החלטתה התקבלה בתום לב ומתוך ראיה כוללת של צרכיה לאחר שמיעת טענות העובד. לעובד אין זכות קנויה לשירותי הסעה ואין הצדקה עניינית להסיע את העובד מביתו. העובד אף אינו זכאי לקצובת נסיעות כאשר הוא מקבל תשלום בגין אחזקת רכב.

בית הדין האזורי לעבודה ת"א-יפו פסק

----------------------------------

בית הדין קבע, כי על פי העדויות ועד העובדים היה שותף בכל הנוגע לשינויים במערך ההסעות ונתן הסכמתו לכל הליך בעניין זה. בית הדין לא קיבל את עמדת העובד, כי נדרשת הסכמת העובד לשינוי, זאת משום שהוראות הנוהל, שמכוחו זכאים העובדים להסעות, קובע, כי בכל שינוי יש לשתף את ועד העובדים. בית הדין ציין כי בשורה של פסקי דין נקבעה חשיבותה של חובת ההיוועדות עם ועד העובדים במקרה של שינוי ופגיעה בתנאי העבודה, לא כל שכן במקרה בו תנאי העבודה שנפגעים מקורם בהסכם קיבוצי.

בית הדין קבע, כי המעבידה פעלה בעניין הסעת העובד בהתאם להוראות הנוהל המקנות לה שיקול דעת לתכנן את קווי ההסעה בהתאם למספר העובדים והמרחקים. בית הדין מצא כי השיקולים לביטול קו ההסעה מביתו של העובד היו שיקולי יעילות וכי החלטת המעבידה בנסיבות אלה היתה סבירה ועל כן אין להתערב בה. המעבידה לא מנעה מהעובד לעשות שימוש בשירותי ההסעה שהיא מספקת ועל כן אין מדובר בשלילת זכות אלא בשינוי והתאמה מטעמי ייעול וחיסכון.

עוד קבע בית הדין, כי ההחלטה התקבלה בהליך תקין ואין בה כדי להפלות את העובד על פני עובדים אחרים.

בית הדין אף לא קיבל את טענת העובד לקבלת החזר הוצאות נסיעה. על פי הוראות הנוהל, עובד שמקבל השתתפות בהוצאות אחזקת רכב, אינו זכאי בנוסף לכך להחזר הוצאות נסיעה. בית הדין קבע, כי העובד לא הוכיח כי התשלום בגין אחזקת הרכב הינו תשלום פיקטיבי.

על כן, בית הדין דחה את תביעת העובד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.