בדיקת פוליגרף לעובד
בדיקת פוליגרף (להלן גם - הבדיקה) מתיימרת לחשוף אמירת שקר, בהתבסס על תגובות פיזיולוגיות לא רצוניות של הנבדק בה. הבדיקה לא קיבלה הכרה מדעית וישנם חילוקי דעות לגבי אמינותה.
מספר פסקי דין דנו בסוגיית האפשרות לחייב עובד לבצע בדיקת פוליגרף:
בבש"א 66/05 חברה למוצרי טבק בע"מ נ. אברפירר אריה (ניתן ביום 8.3.2005 בבית הדין האזורי בחיפה), נפסק כי האפשרות לכפות על עובד לבצע בדיקת פוליגרף, אף אם נתן העובד את הסכמתו, מוטלת בספק.
בית הדין קבע כי נסיבות בהן מעסיק נוטל לעצמו חירות לבדוק אמינותו של עובד באמצעות כלי שמעמדו ותוקפו המדעי אינו מוחלט, חייב להיות מקרה מיוחד, בבחינת יוצא מן הכלל.
במקרה זה נפסק, כי מעסיק החושד כי עובדו מעל בתפקידו, אינו רשאי לחייב עובד לבצע בדיקת פוליגרף.
אמנם מעילה באמונו של מעסיק ובוודאי גניבה ממנו, הינם חמורים ביותר ופוגעים באושיות יחסי העבודה, אולם דרישה לעבור בדיקת פוליגרף מהווה פגיעה בזכות הפרטיות של העובד. זכות זו של העובד נראית עדיפה שכן תוצאותיה של הפגיעה יכולות להיות הרות אסון לעובד שעה שלמעסיק אמצעים אחרים נוספים כדי לברר חשד כנגד עובדו.
בע"ב 5789/01 בנג'י יניב נ. שופרסל בע"מ (ניתן ביום 3.3.2005 בבית הדין האזורי בת"א), נידון מקרה של סגן מנהל בחנות מזון שנחשד במעורבות באירוע של גניבת מוצרים על ידי לקוחות. מעסיקתו של העובד הבהירה לו כי הוא יוכל להוכיח את חפותו רק אם יסכים לבדיקת פוליגרף אשר תלמד על חפותו. הבדיקה העלתה כי העובד שיקר ולכן הוחלט לפטרו מיידית, מבלי לקיים בירור או הליך שימוע עימו ועם נציבות העובדים, כנדרש בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים, ותוך שלילת פיצויי פיטורים.
בית הדין פסק כי המעסיקה חרגה מכללי ההגינות והזהירות להם היא מחויבת כמעסיק. הבדיקה נערכה כאמצעי ראשון מבלי שהתקיימה קודם בדיקה ראויה ביחס לחשדות ובהעדר ראיות ממשיות הקושרות את העובד לגניבה.
עוד נפסק כי הסכמת העובד לביצוע הבדיקה ניתנה תחת לחץ ומבלי לשתף את ועד העובדים שיכול היה להגן עליו. בית הדין קבע כי בשל ההשלכות הקשות של התנהגות המעסיקה על עתידו של העובד, ובכלל זאת על שמו הטוב, על ההתייחסות החברתית כלפיו ועל הסבל שעבר עליו גם לאחר סיום עבודתו אצלה, יש לפסוק לו פיצוי בגין עגמת נפש בסך 30,000 ₪.
יחד עם זאת, בע"ע 300228/95 שלמה וירטאל נ. אבא מרגלית יצור ושיווק דברי מאפה בע"מ (ניתן ביום 25.10.2006 בבית הדין הארצי לעבודה), התייחס בית הדין לשאלת הלגיטימיות של דרישת מעביד מעובדו לבצע בדיקת פוליגרף (על אף שאין הדבר היה נחוץ להכרעתו). בדעת רוב נקבע כי "שאלת הלגיטימיות" תוכרע לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ואין לשלול או להתיר באופן גורף דרישה של מעסיק מעובדו להיבדק בדיקת פוליגרף.
יצוין כי, ביום 17.11.2004 התפרסמה הצעת חוק איסור כפיית פוליגרף במסגרת יחסי עבודה, התשס"ה-2004 (להלן – ההצעה). מטרת ההצעה להסדיר בחוק את השימוש במכשיר הפוליגרף ביחסי עבודה, נוכח הפגיעה בזכויות מוגנות הכרוכה בבדיקת הפוליגרף. על פי ההצעה מוצע להטיל איסור מוחלט על מעביד לבקש או לדרוש ממועמד לעבודה להיבדק בפוליגרף או לעשות שימוש בפוליגרף לבדיקת מועמד לעבודה, וכן מוצע לקבוע את העיקרון כי יש לאסור על מעביד לבקש או לדרוש מעובדו להיבדק בפוליגרף, אלא אם כן מתקיימים התנאים המנויים בהצעת החוק.
עד יום זה טרם קיבלה הצעת חוק מעמד של חוק במדינת ישראל לכן לפי הפסיקה כל מקרה ייבדק לגופו.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
