צרכנות: מה מסתתר מאחורי החיוב לשרותי תוכן בסלולר?
תחום שירותי התוכן הפך לדבר החם בענף התקשורת הסלולרית - עוד הזדמנות להתפיח את חשבון הסלולר שלנו, הצרכנים, ולייצר לחברות התקשורת ערוצי רווח אלטרנטיביים, בנוסף לתשלומים הרגילים על זמן אוויר ושליחת הודעות טקסט. כאשר מגיעה לתיבת הדואר שלי חשבונית של חברת הסלולר בה אני מנויה (סלקום, במקרה שלי), אני עוברת עליה ברפרוף ומוודאת, כי אין חיובים חריגים, מעבר למקובל.
החודש, עברתי כהרגלי על החשבונית של "סלקום" והופתעתי לגלות 2 חיובים לא מוכרים, תחת הכותרת: "ספקי תוכן אחרים". חיוב אחד בסך 5.19 שקל המיוחס לחברת "שמיר", והחיוב השני הינו עבור שירות של "טלכלל-טלמסר", בסך 1.73 שקל.
תסכימו איתי, כי מדובר בסכומים פעוטים ולא משמעותיים, בהתחשב בעובדה כי חשבון הסלולר החודשי הממוצע שלי עומד על כ-700 שקל. אך, עדיין התעקשתי לבדוק את פשר החיוב התמוה הזה שאינו מוכר לי בנוף החשבונית החודשית.
בשיחה עם מחלקת שירות הלקוחות של "סלקום", הסבירה לי נציגת השירות (באדיבות, יש לומר), כי מדובר בספק תוכן חיצוני העונה לשם: אתר WAP וכי ברגע שנשלחה לי הודעת מולטימדיה מספק זה ופתחתי אותה - אני, בעצם, מאשרת שליחה של הודעות מספק זה בעתיד, וכמובן, מחויבת על כך בכל פעם.
עוד אמרה לי הנציגה, כי עליי לחייג בעצמי למספרים הרשומים לצד כל ספק התוכן בחשבונית על מנת לבדוק מולם על מה ולמה חוייבתי. "סלקום, מצידה, אינה אחראית על ספקי התוכן החיצוניים ותפקידה הוא רק לגבות את התשלום עבור השימוש בשירותיו של ספק זה או אחר", הסבירה לי הנציגה.
הדבר היחיד ש"סלקום" כן יכולה לסייע לי בו, הוא להודיע לספקי התוכן הללו לבצע חסימה של כניסת תוכן מאתר WAP לסלולרי שבידי. עוד הבטיחה הנציגה, כי נציג מ-WAP ייצור עמי קשר בתוך 48 שעות ויודיע לי כי הגישה ל-WAP אכן נחסמה.
הורדתם אנימציה? אין דרך להוכיח זאת
בלית ברירה, חייגתי לשני מספרי הטלפון של ספקי התוכן הרשומים בחשבונית ומשניהם נמסר, כי אכן מדובר באתר WAP המספק שירותי תוכן לסלולר, וכי אין אפשרות להציג בפניי על מה חוייבתי. "מדובר בשימוש שעשית באתר או בתוכן כלשהו שנשלח אלייך", אמרה לי נטלי מ"מערכות שמיר", שהציגה עצמה כמנהלת אתר WAP, המספק תוכן ואנימציה לסלולר, וכאחראית על נציגי השירות.
כשהתעקשתי לדעת את תאריך החיוב ולחקור מעבר, הודיעה לי נטלי כי בתאריך 10 בנובמבר 2006 הורדתי באמצעות המחשב אנימציה של טאפט מאתר WAP לסלולר. לתדהמתי, לא רק שאיני יודעת להוריד אפילו שיר מאתרי המוסיקה, שלא לדבר על טאפט, מעולם לא נכנסתי לאתר WAP ולא שמעתי על קיומו עד לאותו רגע. בשל כך, ביקשתי ממנה לשלוח לי כהוכחה את אנימציית הטאפט, שלדבריה, הורדתי מהאתר. בתגובה, השיבה לי נטלי בחוסר סבלנות: "אין לנו דרך להוכיח זאת. תבדקי מול סלקום. אני חוסמת לך מעכשיו את הגישה לאתר, כפי שביקשת".
מותשת אך לא מוותרת, חזרתי למוקד השירות הטלפוני של "סלקום" והנציגה שענתה לי, כבר הכירה את המקרה ושאלה אם הכל סודר. עניתי שלא, ופירטתי בפניה את תשובת מנהלת האתר WAP. כצפוי, גם לנציגתנו מסלקום, לא היתה אפשרות לשלוח לי את הטאפט, שלכאורה הורדתי, ואף רמזה כי "מ-WAP עושים את זה בכוונה ומטרטרים ככה לקוחות".
לאחר שהתייעצה עם מנהלים בשירות הלקוחות, חזרה אליי הנציגה עם הבטחה מעודדת, כי היא תזכה אותי בסכום האמור, על מנת שלא אצטרך להמשיך לבזבז זמן יקר וזמן אוויר בניסיון לאתר את "הטאפט האובד".
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
