עוד עסקת ענק: ALCOA מציעה 33 מיליארד ד' על Alcan

ענקית האלומיניום אשר רוצה לשמור על מעמדה כיצרנית האלומיניום הגדולה בעולם מציעה 73.25 דולר עבור מניות Alcan. מניות המציעה מגיבות בזינוק של 6% בעוד Alcan מזנקת כ-30%
אריאל אטיאס |

חברת Alcan ביקשה היום (ב') מבעלי המניות שלה להמתין לפני שהם מחליטים לגבי הצעת הרכש של ALCOA במחיר 73.25 דולר למניה לחברה בעסקת מניות ומזומן, בעוד הדירקטוריון עובר ביסודיות על הצעה שהתקבלה ללא הזמנה.

"עקבית עם ההתחייבויות שלה ומרוכזת בהספקת ערך לבעלי המניות, ועד הדירקטוריונים שלה ישקול את ההצעה", נמסר בהודעת יצרנית האלומיניום ממונטריאול.

"Alcan ממליצה שבעלי המניות שלה יעקבו כל החלטה עד אשר לוועד יתאפשר לעבור ביסודיות על ההצעה ולתת המלצה פורמאלית לערך החברה," היא אמרה.

העסקה, ש-Alcoa מסרה שערכה הכולל יסתכם ב-33 מיליארד דולר, תחתום את מיקומה של Alcoa כיצרנית האלומיניום הגדולה בעולם. העסקה תעניק ל-Alcoa את היכולת לייצר 7.8 טונות מטרי של אלומיניום ו-21.5 מיליון טונות מטרי של אלומינה, יסוד הגלם לאלומיניום.

אבל היא רחוקה מסיום. למרות שנתיים של דיבורים, שהחברות בדקו מגוון קומבינציות פוטנציאלים והוועדים קיימו שיחות, Alcan עצרה את המיזוג. "אנחנו מאוכזבים שהמאמצים הללו לא הסתיימו בעסקת נשא-ומתן - סיום שאנחנו מאוד מעדיפים", אמר Alain Belda, מנכ"ל ויושב ראש המנהלים של Alcoa.

אם העסקה תתבצע או לא, המשקיעים כבר הראו שהם אוהבים את הרעיון - שולחים את מניות Alcoa לעלייה של עד 8%, בעוד מניות Alcan מזנקות עד 33%.

ההצעה טומנת בתוכה פרמיה של 32% על מחיר הסגירה הממוצע ב-30 ימי המסחר האחרונים של מניות Alcan, ו-20% פרמיה על מחיר הסגירה של המניה במאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.