צרות בכותרות: בזק והראל מככבות בכותרות העיתונים

זאת לפי ניתוח של "יפעת" לחודש אפריל בבחינת הכותרות בעיתונות היומית
אפרת אדיר |

רעידת האדמה בבזק, מעילת הענק בהראל בית השקעות ומניית "לייפוויב" המרסקת את חלום הבורסה של המשקיעים החרדיים, כל אלה העלו את החברות לכותרות העיתונות היומית בחודש אפריל.

הבדיקה נעשית על-ידי חברת "יפעת מחקרי מדיה מתקדמים" המשווקת את שירות "ניתוח תדמית בכותרות - כי הכותרות קובעות!". הדרוג כולל ניתוח הופעות כל החברות המסחריות בכותרות וכותרות המשנה של העיתונות היומית החילונית והדתית, ואינו כולל גופי שידור וחברות ממשלתיות.

כאמור, הצרות מביאות כותרות, ובזק תופסת את המקום הראשון, עם 138 כותרות, 52% מהן שליליות. דו"ח הבדיקה לחלוקת האופציות לבכירי החברה חושף כשלים חמורים בהתנהלות ההנהלה הבכירה של החברה, בראשם דב וייסגלס ויעקב גלברד, שנאלץ להיפרד מתפקידו בעקבות הממצאים. ממצאיו של עו"ד דנציגר בבזק מעלים גם ביקורת לגבי התנהלות החברות הבנות, ביניהן גם פלאפון, הממוקמת במקום ה-20 בדירוג.

התחרות על הפרשייה המובילה של החודש הופכת לצפופה במיוחד. המעילה בהראל בית השקעות ממקמת את קבוצת הראל במקום השני בדירוג הכותרות לאפריל וגם כאן בנימה שלילית - 57% מסך כל הכותרות.

אירועים שליליים נוספים שזכו לבולטות החודש היו גם העיצומים הנמשכים בחברת הדואר (מקום 5) והתרסקותה של מניית לייפווייב (מקום 6), הסטארט-אפ שבראשו עומד אביב בושינסקי, שבעקבותיה איבדו עשרות משקיעים חרדיים את השקעתם. הרשות לני"ע בודקת האם גורמים מחו"ל התערבו במסחר והריצו את המנייה. אשר זוכה ל-60 אזכורים, מתוכם 50% שליליים.

נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה: "אפריל 2007 ייזכר כסוער במיוחד בתקשורת, עקב מספר החברות הגדול יחסית בעשירייה הראשונה שכמחצית מאזכוריהן היו שליליים. עם זאת ראוי להפריד בין אזכורים שלילים חד פעמיים כגון פרשת המעילה בהראל, לבין פרשיות מתמשכות כמו משבר הבכירים בבזק ומצבה של אל על, הסוגרת את העשירייה הראשונה".

אך לא רק פרשיות שליליות החודש. בנק לאומי נמצא במקום השלישי עם שיא של כותרות ניטראליות - 73%, 16% כותרות חיוביות ו-11% כותרות שליליות.

בנק הפועלים, הממוקם במקום הרביעי עם 78 אזכורים, מסכם חודש פעיל במיוחד, בין היתר, בשל סיקור הנפקת ישראכרט, מכירת מניות בפועלים אי.בי.אי ו-11 קופות גמל שהועברו לידי פריזמה.

אפריקה ישראל (מקום 7) מחזקת את פעילותה הבינלאומית, עם הנפקת ענק ברוסיה וכניסה מסיבית לפעילות ברוסיה, גרמניה ומזרח אירופה, ועל כן מובילה עם 73% כותרות חיוביות.

גם לגוגל (מקום 8) היה חודש טוב בזכות רכישת "דאבל קליק" תמורת 3.1 מיליארד דולר והרחבת אחיזתה בתחום החיפוש באינטרנט. מיקרוסופט, שהתעניינה אף היא ברכישת דאבל קליק, טוענת כי העסקה תפגע בתחרות. מיקרוסופט הממוקמת במקום ה-15 בטבלה, זוכה לתוספת של 65% לרווחיה בזכות ה"ויסטה" ובישראל חונכת את מרכז הפיתוח החדש בהרצליה פיתוח.

מחוץ לעשירייה הראשונה, אבל מעניינות לא פחות הן חברת "אוסיף" עם 37 אזכורים בכותרות, שהפכה לעסקה הגדולה הראשונה של ארקדי גאידמק בבורסה בתל אביב; ו"קשת" עם 27 אזכורים בכותרות, שלא מצליחה לשכנע את הרשות השנייה לכסות את ההוצאות שנגרמו לזכיינית בעקבות המלחמה בקיץ שעבר.

אישים בכותרות

אחרי תקופה ארוכה שעסק בעיקר בספורט, ביחסי ציבור, בסיוע מתוקשר לתושבי הצפון ושדרות ובארגון מסיבות נוצצות, ארקדי גאידמק הממוקם במקום הראשון בטבלת האישים שעשו את הכותרות, עושה סוף סוף ביזנס ורוכש את אוסיף ומכריז - קמה "אפריקה ישראל" הבאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל