שוק האופציות: 4 מ-5 האופציות הנכתבות ביותר הן PUT
פוזיציה נוכחית:
+P
(1020,5) ;
-2P
(1000,5) ;
+P
(980,5);
+C
(1120,5)
בניגוד גמור לעצבנות אותה חשים בכירי הממשלה, על מדד המעו"ף עבר בשבוע שעבר שבוע חיובי ורגוע למדי, שבסיומו הוא הוסיף 0.45% וקבע שיא חדש של 1079.24 נקודות. יש אמנם שיטענו שההתנהגות המתונה יחסית של מדד המניות המוביל בת"א נובעת, בכל זאת, מדוח וינוגרד וחוסר היציבות הפוליטית שנובעת ממנו, אך עדיין נראה שהרוח הגבית הנושבת מעבר לים
(500S&P עלה ב-0.8% והדקס הגרמני עלה 1.9%) ממשיכה להיות דומיננטית יותר מאשר אירועים פולטים מקומיים, חשובים ככל שיהיו.
הנתונים שפורסמו השבוע בארה"ב שוב מצביעים על מגמה מעורבת שמקשה על הבנק הפדראלי להחליט על כיוון הריבית, שכן:
מהצד החיובי:
• ההזמנות ממפעלים בחודש מארס עלו ב- 3.1%. התחזיות צפו עלייה של 2.1%, לאחר שבחודש פברואר עלה ב- 1% בלבד.
• מדד מנהלי הרכש האמריקני (ISM) רשם שיא של השנה האחרונה ועלה ל-54.7% באפריל.
• ההכנסה הפרטית במרץ עלתה ב-0.7% לעומת צפי של 0.5%.
• מדד הליבה, המבוסס על נתוני הצריכה נותר ללא שינוי לעומת פברואר.
• רוב הדוחות הכספיים שפורסמו לרבעון הראשון של השנה היו טובים מהצפוי.
• מיזוגים ורכישות - מיקרוסופט מעוניינת לרכוש את יאהו לפי שווי של כ-50 מיליארד דולר, המניה הוסיפה 9% ביום שישי. רויטרס קיבלה הצעת רכש מתומסון וזינקה ב 26%.
ומהצד השלילי:
• שוק העבודה הלא חקלאי ייצר בחודש שעבר רק 88 אלף משרות חדשות – רמת שפל של יותר משנתיים.
• שיעור האבטלה עלה ב-0.1% ל-4.5%.
• ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3% לעומת צפי של 0.5%.
• מדד מנהלי הרכש ( PMI ) של שיקגו לאפריל ירד ל-52.9 נקודות מרמה של 61.7 נקודות במארס. זאת לעומת צפי ל- 55 נקודות.
• הצמיחה בהזמנות החדשות ירדה ל-56.5 מרמת ה-72.2, עליו עמדה במרץ. מצבור ההזמנות הקיימות ירד ל-48.4 מ-54.0.
• הוצאות הבנייה בחודש מארס עלו ב-0.2% לאחר עלייה של 0.3% בפברואר. צפי השוק היה לעלייה של 0.3% גם בחודש מארס.
• מספר החוזים שנחתמו בתחום הדירות יד-2. רשם ירידה חדה של 4.9% במארס - שפל של 4 שנים.
בישראל פורסמו השבוע ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממיסים לחודש אפריל 2007 והתמונה ברורה למדי:
• העודף בתקציב נמשך גם בחודש אפריל. על פי נתונים ראשוניים עולה כי לממשלה היה עודף של 800 מיליון שקל בפעילותה הכוללת.
• מתחילת השנה מסתכם העודף בפעילות הממשלה בסך של 7.1 מיליארד שקלים – כמו שזה נראה כרגע הממשלה תסיים את השנה ללא גירעון תקציבי.
• הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו באפריל בכ-9.1 מיליארד שקלים לעומת 9.2 באפריל אשתקד, ומתחילת השנה בכ-38.3 לעומת 35.7 אשתקד – עלייה נומינלית של 7.1%.
נראה שלמרות שהשורה התחתונה, כאמור, הנה עליה שבועית קלה של 0.45% במדד המעו"ף, רמות השיא וחוסר היציבות הפוליטית מובילים לתחושת פחד מסוימת בקרב משקיעים לא מעטים ועל כן אנו רואים את סטיות התקן באופציות המעו"ף עולות מעט לכיוון ה-17%. מעניין לראות שמתוך חמש האופציות הנכתבות ביותר (פוזיציות פתוחות) ארבע הן אופציות PUT.
במצב של ירידות שערים יאלצו כותבים אלו לרכוש חזרה את האופציות ובכך עלולים להוסיף לחץ על השוק . בינתיים ממשיך השוק לרחף ברמות שיא בהתאם לרוח שנושבת מעבר לים ונראה כי האירועים הפוליטיים מצליחים לכל היותר למתן מעט את החגיגה.
בעקבות חוסר הבהירות לגבי כיוונו של השוק בתקופה הקרובה ניתן למכור את אופציית ה-CALL 1120,5 , להחזיר כ-320 שקל לקופה ולהמשיך לשמור על ההגנות.
*מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי ניהול תיקי השקעות
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
