אירופה קטעה את העליות בהמשך לנתוני הצמיחה בארה"ב
המניות האירופיות נפלו בפעם הראשונה בשלושת הימים האחרונים, אחרי שדו"ח הראה שהכלכלה האמריקנית צמחה בקצב הנמוך ביותר בארבעת השנים האחרונות, מה ששלח את הדולר לשפל שיא כנגד האירו.
חברות LVMH Moet Hennessy Louis Vuitton SA ו- AstraZeneca Plcהובילו את הירידות בין החברות אשר תלויות על מכירות בארה"ב. חברות BP Plc ו- Statoil ASA עקב ספקולציות שהביקוש לנפט מהכלכלה הגדולה בעולם יחלש.
מדד ה- Dow Jones Stoxx 600 רשם את הירידה השבועית הראשונה שלו החודש בהמשך לחששות שהצמיחה בכלכלה האמריקנית תיפסק ותעלה בחשיבותה על נחשול המיזוגים והרכישות ועל התוצאות הפיננסיות הטובות-מהצפוי של החברות.
מדד ה-dow jones stoxx 600 ירד 0.6% לרמה של 386.1. ה-stoxx 50 וה-euro stoxx 50, מדד 13 המדינות השותפות ביורו, ירדו שניהם 0.7%.
המדדים המובילים נפלו בכל 18 הבורסות באירופה חוץ מפורטוגל ואיסלנד:
מדד הדאקס ירד 0.12% לרמה של 7,378. הפוטסי ירד 0.78% לרמה של 6,418 הנקודות. הקאק הצרפתי ירד 0.23% לרמה של 5,930 הנקודות.
מניות במרכז
מניות LVMH, יצרנית מוצרי היוקרה הגדולה בעולם, ירדו 1.1% ל-85.72 אירו. 27% ממכירות החברה הם לארה"ב. מניות AstraZeneca, יצרנית התרופות הבריטית אשר הציעה 15.2 מיליארד דולר עובר חברת הביוטכנולוגיה MedImmune, ירדו 0.7% ל-2740 פני. ארה"ב תופסת 47% מנתח מכירות החברה.
מניות BP, חברת הנפט השניה בגודלה באירופה, ירדו 1.7% ל-561.5 פני. מניות Statoil, חברת הנפט הגדולה בנורבגיה, ירדו 2.3% ל-166.75 קרונות. מניות BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה בעולם, ירדו 1.8% ל-1125 פני.
מניות Santander Central Hispano SA, הבנק הגדול בספרד, ירדו 2.4% ל-13.21 אירו. מניות Banco Bilbao Vizcaya Argentaria SA, הבנק השני בגודלו בספרד, ירדו 1.7% ל-17.71 אירו. המשקיעים מהמרים שבועת הנכסים בת 8 השנים נגמרה בעקבות שהגידול במחירי הבתים האט.
מניות Dassault Systemes SA, שהתוכנה שלה עזרה לעצב את המטוס הנוסעים Airbus SAS A380, זינקו 6.8% ל-43.35 אירו. הרווח ברבעון הראשון עלה ל-5.1%, בעקבות הביקוש למוצרי תוכנה וסימולציות מעיצוב לסידור. הצפי היה שהרווחים ירדו.
מניות ישראליות
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
