אירופה קטעה את העליות בהמשך לנתוני הצמיחה בארה"ב

הכלכלה האמריקנית צמחה ב-1.3% ברבעון הראשון - ושלחה את החברות שמוכרות לה לירידות. אמפייר אונליין ירדה 2.5%, 888 עלתה 0.63%
אריאל אטיאס |

המניות האירופיות נפלו בפעם הראשונה בשלושת הימים האחרונים, אחרי שדו"ח הראה שהכלכלה האמריקנית צמחה בקצב הנמוך ביותר בארבעת השנים האחרונות, מה ששלח את הדולר לשפל שיא כנגד האירו.

חברות LVMH Moet Hennessy Louis Vuitton SA ו- AstraZeneca Plcהובילו את הירידות בין החברות אשר תלויות על מכירות בארה"ב. חברות BP Plc ו- Statoil ASA עקב ספקולציות שהביקוש לנפט מהכלכלה הגדולה בעולם יחלש.

מדד ה- Dow Jones Stoxx 600 רשם את הירידה השבועית הראשונה שלו החודש בהמשך לחששות שהצמיחה בכלכלה האמריקנית תיפסק ותעלה בחשיבותה על נחשול המיזוגים והרכישות ועל התוצאות הפיננסיות הטובות-מהצפוי של החברות.

מדד ה-dow jones stoxx 600 ירד 0.6% לרמה של 386.1. ה-stoxx 50 וה-euro stoxx 50, מדד 13 המדינות השותפות ביורו, ירדו שניהם 0.7%.

המדדים המובילים נפלו בכל 18 הבורסות באירופה חוץ מפורטוגל ואיסלנד:

מדד הדאקס ירד 0.12% לרמה של 7,378. הפוטסי ירד 0.78% לרמה של 6,418 הנקודות. הקאק הצרפתי ירד 0.23% לרמה של 5,930 הנקודות.

מניות במרכז

מניות LVMH, יצרנית מוצרי היוקרה הגדולה בעולם, ירדו 1.1% ל-85.72 אירו. 27% ממכירות החברה הם לארה"ב. מניות AstraZeneca, יצרנית התרופות הבריטית אשר הציעה 15.2 מיליארד דולר עובר חברת הביוטכנולוגיה MedImmune, ירדו 0.7% ל-2740 פני. ארה"ב תופסת 47% מנתח מכירות החברה.

מניות BP, חברת הנפט השניה בגודלה באירופה, ירדו 1.7% ל-561.5 פני. מניות Statoil, חברת הנפט הגדולה בנורבגיה, ירדו 2.3% ל-166.75 קרונות. מניות BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה בעולם, ירדו 1.8% ל-1125 פני.

מניות Santander Central Hispano SA, הבנק הגדול בספרד, ירדו 2.4% ל-13.21 אירו. מניות Banco Bilbao Vizcaya Argentaria SA, הבנק השני בגודלו בספרד, ירדו 1.7% ל-17.71 אירו. המשקיעים מהמרים שבועת הנכסים בת 8 השנים נגמרה בעקבות שהגידול במחירי הבתים האט.

מניות Dassault Systemes SA, שהתוכנה שלה עזרה לעצב את המטוס הנוסעים Airbus SAS A380, זינקו 6.8% ל-43.35 אירו. הרווח ברבעון הראשון עלה ל-5.1%, בעקבות הביקוש למוצרי תוכנה וסימולציות מעיצוב לסידור. הצפי היה שהרווחים ירדו.

מניות ישראליות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".