אירופה נסוגה מרמות שיא של 6 וחצי שנים

הסקטור הטכנולוגי בארה"ב השפיע על מניות הטכנולוגיה באירופה בעוד מניות הכרייה ירדו כתגובה לירידות במחירי המתכות
אריאל אטיאס |

המדדים המובילים באירופה ירדו היום בפעם הראשונה בארבעת הימים האחרונים אחרי שירידה במתכות שלחה את מניות הכרייה נמוך יותר ודוחות מצד חברות אמריקניות הכוללות את Yahoo! Inc. ו- International Business Machines אכזבו את המשקיעים.

מניות BHP Billiton רשמו היום את הירידה החדה ביותר מיותר מחודש בעוד מחירי הנחושת ירדו. מניות Nokia Oyj ו- Atos Origin SA הובילו את הירידות בין החברות מסקטור הטכנולוגיה. מניות Societe Generale SA עלו לשיא עקב ספקולציות ש- UniCredit SpA שוקלת הצעה.

מדד ה-dow jones stoxx 600 ירד 0.5% לרמה של 385.88, נפל מרמתו הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2000. ה-stoxx 50 ירד 0.4% וה-euro stoxx 50, מדד 13 המדינות השותפות ביורו, הפסיד 0.6%.

הגידול ברווחים בין חברות ה- Stoxx 600 יאט ל-5.6% בממוצע השנה, לפי הערכותיהם של FactSet Research Systems, בהשוואה ל-14.6% שרשמו ב-2006.

המדדים המובילים נפלו ב-14 מתוך 18 הבורסות באירופה שנפתחו היום:

מדד הדאקס ירד 0.9% לרמה של 7,282. הפוטסי ירד 0.74% לרמה של 6,449 הנקודות. הקאק הצרפתי ירד 0.38% לרמה של 5,835 הנקודות.

מניות במרכז

החוזים על הנחושת ליולי ירדו ב-2.85 סנט, או 0.8%, ל-3.6505 דולר לפאונד. הם הגיעו ל-3.697 דולר לפאונד אתמול, המחיר היומי הגבוה ביותר מאז ה-10 לאוגוסט.

מניות BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה בעולם, ירדו 2.6% ל-1,147 פני. מניות Rio Tinto, השלישית בגודלה, נסוגו 2% ל-3,119 פני. מניות Kazakhmys Plc, יצרנית הנחושת הגדולה ביותר בקזחסטן, ירדו 1.4% ל-1,168 פני.

מניות Roche Holding AG הובילו את המניות הקשורות בבריאות גבוה יותר. היצרנית הגדולה ביותר של תרופות לסרטן עלו ב-2.7% ל-229.1 פראנקים שווצרים. החברה הודיעה, כי המכירות ברבעון הראשון עלו ב-16% ל-11.4 מיליארד פראנקים (9.45 מיליארד דולר), בעוד הרופאים נתנו יותר מרשמים לטיפולים של החברה. האנליסטים ציפו למכירות של 11 מיליארד פראנקים.

מניות Volkswagen AG עלו 0.6% ל-115.22 אירו. יצרנית הרכב הגדולה באירופה אמרה שהרווח ברבעון הראשון של 2007 עלה ביותר מ-100% אחרי שהדגמים החדשים של אאודי וסקודה משכו את הקונים. בשורת הרווח רשמה החברה 740 מיליון אירו, עלייה מ-327 מיליון אירו שרשמה ברבעון הראשון בשנה שעברה. ההכנסות עלו ב-5.1% ל-26.6 מיליארד אירו.

מניות ישראליות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: