קצת קשה להאמין לפעמים עד כמה הזמן חולף במהירות. זה מרגיש כאילו הוא התחיל רק עכשיו, אבל עוד מעט יחגוג פרויקט המרכבה יום הולדת ארבע. הרעיון ליישם מערכת רוחבית כוללת לניהול משאבים ארגוניים (ERP), שמטרתה יצירת תשתית מיחשוב אחידה במוסדות הממשלה אמנם רקם עור וגידים כמה שנים לפני כן, אבל בפועל תוקצב והחל לנוע ב-2003. לוועדת השרים לענייני כלכלה ורווחה הוגשה לא מכבר החלטה, המבוססת על מסמך שהכין החשב הכללי, רו"ח ד"ר ירון זליכה ובו בקשה מנומקת להמשך מימון הפרויקט, על בסיס המסגרת התקציבית שאושרה בזמנו בממשלה - 635 מיליון שקלים - כאשר המימון שהוועדה צריכה לאשר הוא בסביבות ה-400 מיליון שקלים עד 2010. המסמך גם מסכם את תמונת המצב של פרויקט המיחשוב השאפתני ביותר שיצאה אליו אי פעם ממשלה בישראל ומספק הצעות להמשך תיקצובו עד 2010.

התקציב ששוריין מראש הותנה בדיווח שיגישו אנשי הפרויקט לממשלה אחת לחצי שנה בנוגע לקצב ההתקדמות - דיווח שמזכיר דיווחים למועצת מנהלים. מי שמכיר את ההתנהלות הממשלתית בנושא פרויקטים וכספי ציבור בכלל, מתקשה להאמין שההחלטה הזו אפילו מיושמת בצורה זו או אחרת. מי שמחפש הוכחה שמדובר בדבר אמיתי, יכול למצוא בין השורות, במכתבו של זליכה, פירוט על הקיצוצים וההתאמות שנעשו בפרויקט כדי לעמוד במסגרת התקציבית ולא לחרוג ממנה. צריך לזכור שזליכה אינו רק החשב הכללי ששומר על הקופה הציבורית, אלא גם מי שמופקד על ביצוע פרויקט המרכבה, כאשר על הניהול השוטף אחראי סגנו הנאמן, איציק כהן. נאה דורש נאה מקיים.

סך כל תקציב הפרויקט, כפי ששוריין בתקציב המדינה, הוא כאמור 635 מיליון שקלים שמתפרסים לאורך שבע שנים. בין השנים 2003 ל-2006 הושקעו בפרויקט 234 מיליון שקלים. השנה יושקעו 102 מיליון שקלים וכך גם בכל שנה עד 2009. ב-2010 יושקעו כ-60 מיליון שקלים. כדי ליישם את החלטת הממשלה, שמתנה את התקציבים בדיווחים על ביצוע, הורו החשב וסגנו על הקמת גוף בקרה חיצוני שיבקר את כל הפעולות של הפרויקט, ולצורך כך נגרעו מהפרויקט 12 מיליון שקלים. 35 מיליון שקלים נוספים הוקצו לטובת פרויקט מב"ט - פרויקט מיחשוב בטחוני - שלאחר שנים של עיכובים הצליחו להציל אותו.

42 משרדים באוויר

בדיווח שהוגש לוועדת השרים נכתב, כי עד כה 42 משרדי ממשלה נכנסו לתוך הפרויקט. המשך הפרויקט נעשה על סמך הערכה תקציבית וארגונית מחודשת שבעקבותיה הוגשה ההצעה לוועדת השרים לענייני כלכלה. בהצעת ההחלטה לוועדת השרים נאמר כי קצב המשך ההטמעה יתבסס על שורה ארוכה של עקרונות. משרדים בעלי השפעה תקציבית מהותית, למשל, ימתינו בתור עד 2009, כאשר שנת 2010 תהיה שנה של יישור קו.

במקביל, עד סוף הפרויקט יבוצעו הרחבות נדרשות למערכות ייעודיות, כגון מטה החשב הכללי, מטה נציבות שירות המדינה וממשק לכל המערכות המנהלות את חובות ונכסי פרויקטי המדינה. כמו כן, מוצע לוועדה כי בגופים בעלי צרכי ביטחון ייחודיים תיושם המערכת במסגרת יישום "מרכבה ביטחונית".

יש לשבח את מנהלי הפרויקט על כך שצפויה להיות התעיילות רציפה בשלב התחזוקה השוטפת בהיקף של 10% השנה, 3% בשנה הבאה ו-2% נוספים משנת 2009 ועד סוף הפרויקט. כל אחד שהיה מקורב פעם לפרויקטי ממשלה וראה במו עיניו את קצב ההתנהלות של פרויקטים, יודע כי סעיף התחזוקה הוא הסעיף הכי בעייתי: קשה לשלוט עליו והוא מהווה מעין חור שחור. ההתייעלות באה לידי ביטוי בקיצוץ רוחבי של משאבי הטמעה, תחזוקת "אופן" וסיוע למשתמשים. קיצוצים נוספים היו ויתור על פריסת המערכת בשלושה משרדים: הכנסת, מבקר המדינה וועדת הבחירות. במסמך שגובש לוועדה צויין, כי מדובר במשרדים בעלי "השלכה זניחה".

בסך הכל מתבקשת הוועדה לאשר 470 מיליון שקלים לשלוש השנים הבאות, ועוד 314 מיליון - עלות כלל התחזוקה השוטפת למשך כל השנים. סכומים אלו, נאמר במסמך של הוועדה, מגלמים קיצוץ של 92 מיליון שקלים בתקציבי עלות ההקמה ו-257 מיליון שקלים בתחזוקה השוטפת. רו"ח ד"ר זליכה מציין, כי העלות הכוללת של הפרויקט אינה כוללת את פרויקט המרכבה במשטרה, שממומן על ידי מערכת הביטחון וכמובן לא את הבקרה החיצונית.

תוכנית הפריסה לעלייה לאוויר לשנים הבאות היא כזו: עד סוף השנה יצטרפו לפרויקט משרדי התרבות המדע והספורט, הפנים, החינוך, לפ"מ, רשות החשמל, משרד התקשורת, משרד ראש הממשלה ויחל יישום במטה החשכ"ל, שימשך עד 2008. בשנת 2009 יצורפו לפרויקט משרד השיכון, מפ"י, משרדי הרווחה, התמ"ת ועל הפרק גם בתי החולים, תלוי במסגרת התקציבית שתישאר. אחרונים חביבים יהיו רשות המיסים, שירות התעסוקה ועוד גופים שונים.

השורה תחתונה

כבר כתבנו כאן לא פעם, כי לדעתנו המבחן האמיתי של הפרויקט איננו במועד סיומו או בתקציב שעמדו בו או לא, אם כי גם זה חשוב. המבחן הוא היום שלמחרת, היום שבו אנשי האוצר יניחו את המפתחות על שולחן הממשלה ויגידו: "אנחנו את שלנו עשינו". המבחו האמיתי יהיה במידת היישום של הפרויקט במשרדי הממשלה, בהשפעה שלו על שינוי תהליכי עבודה ותרבות ניהול ובעיקר על שיפור השירות לאזרח, הדגל שבשמו הממשלה בכלל דנה בנושא. נכון שיש תהליכים בפרויקט שאין מהם דרך חזרה והשיפור המבני והארגוני שהם מחוללים הוא משמעותי, אבל למרבה הצער יותר מדי דברים נשארים תלויים ברצונותיהם, כוונותיהם והאינטרסים של בעלי התפקידים ומקבלי ההחלטות - שמערכות שקופות מידע זמין ואמין לא תמיד משרתים אותם.