אביחי שגב מירושלים נבחן במקצועות שונים לשם קבלת תעודת בגרות. בין השאר, נבחן שגב במקצוע תלמוד בהיקף של חמש יחידות לימוד וכן בבחינה נוספת בתלמוד "בקטע שלא נלמד" ("unseen") בהיקף של אפס יחידות לימוד. שגב עבר בהצלחה את הבחינה בתלמוד בהיקף של חמש יחידות לימוד.

עם סיום מבחני הבגרות, התברר לו, כי אינו זכאי לתעודת בגרות הואיל ונכשל בבחינה במתמטיקה. שגב דחה את שירותו הצבאי בשנה במהלכה למד בישיבה. בתום תקופה זו, התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ביחידת "חרוב" במשך שלוש שנים. לפני תום השירות, בקיץ 2006, השלים שגב את בחינת הבגרות במתמטיקה בהיקף של ארבע יחידות לימוד במסגרת הצבא וקיבל ציון 94.

משעמד בהצלחה בבחינת המתמטיקה, פנה למשרד החינוך וביקש לקבל תעודת בגרות. להפתעתו התברר לו, כי בחינתו בתלמוד "בקטע שלא נלמד" נפסלה בגין "חשד משגיח" ולכן אין הוא זכאי לתעודת בגרות. שגב טען כי מעולם לא הודע לו ולא נטען בפניו כי נפסל בבחינה הנדונה. לפיכך עתר לבית המשפט לביטול פסילת הבחינה ולהורות למשרד החינוך להנפיק לו תעודת בגרות.

משרד החינוך טען, כי במועד הבחינה נפל חשד בעותר ובעוד שני תלמידים כי לא שמרו על טוהר הבחינות ולכן שלושתם נפסלו על ידי המשגיח בזמן הבחינה. משרד החינוך הודיע לבית הספר על פסילת תלמידים אלה והורה לבית הספר ליידע אותם על דבר הפסילה ועל זכותם לערער על החלטה זו.

נהלי משרד החנוך לעניין פסילת בחינות בגין פגיעה בטוהר הבחינות קבועים בחוזר מנכ"ל. על פי הוראות החוזר, בחינה שנתעורר לגביה חשד משגיח בזמן הבחינה, תיפסל באופן מייידי, והנבחן יהיה רשאי לערור על החלטה זו בפני הוועדה לטוהר הבחינות.

עוד על פי הוראות החוזר, משרד החינוך ימסור לבית הספר הודעה בדבר החשד, שגם בה תפורטנה הסיבות לחשד, ובית הספר יעביר לנבחן, תוך שבוע ימים, את ההודעה על החשד, בדואר רשום או במסירה ביד. על בית הספר לציין ברשימותיו את תאריך משלוח ההודעה ומספר דבר הדואר הרשום, או להחתים את הנבחן על תאריך קבלת ההודעה, לפי העניין.

במקרה הנוכחי, העביר אמנם המשיב לבית הספר הודעה בדבר פסילת בחינת הבגרות של שגב בגין חשד משגיח. עם זאת, בניגוד לדרישות החוזר, הודעה זו לא כללה פירוט כלשהו בדבר נסיבות הפסילה.

בית המשפט קבע כי גם אם נניח, כי העותר התנהג בשעת הבחינה באופן שיש בו כדי להצדיק את פסילתה, הרי שעל פי הוראות חוזר המנכ"ל היה על בית הספר למסור לו הודעה על כך, הכוללת פירוט הנסיבות בגינן התעורר חשד המשגיח, וזאת, בין השאר, על מנת שיוכל לערער על החלטה זו לפני הוועדה לטוהר הבחינות. כאמור, לטענת העותר, הודעה מעין זו מעולם לא נמסרה לו, ומנהל בית הספר של העותר ציין כי אין ביכולתו לאשר או להפריך טענה זו.

המסקנה המתבקשת מכך היא שבית הספר לא פעל בהתאם להוראות חוזר המנכ"ל. לפיכך ניתן להסיק כי עד לאחרונה, לא ידע שגב על פסילת בחינת.

בהעדר הודעה בדבר פסילת הבחינה, נשללה למעשה זכותו לערער על החלטת הפסילה. לפיכך נקבע כי בנסיבות העניין, התוצאה הראויה בגין הפרת חובת השימוע הינה בטלות החלטת משרד החינוך בדבר פסילת הבחינה.