מלם-תים בראש קבוצת המגה-ספקים, ואחריה – מטריקס ונס
קבוצת מלם-תים עומדת בראש החברות ה-"מגה-ספקים" הפעילות בישראל ברוב תחומי ה-IT, כשאחריה לפי הסדר מדורגות מטריקס, נס טכנולוגיות, בינת, טלדור ו-One1; כך עולה מתוצאות מחקר שוק מערכות המידע השנתי בישראל ודירוג חברות ה-IT לשנת 2007. ממצא זה ואחרים נחשפו אתמול (ד') בכנס השנתי שערכה חברת הייעוץ והמחקר STKI במרכז הכנסים אבניו בקרית שדה התעופה. ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI, אמר כי "הנתונים נאספו בחודשים האחרונים על ידי צוות האנליסטים של STKI בראשותי, במהלך שיחות עומק עם מנמ"רים מכל מגזרי המשק הישראלי ומהצלבות נתוני ספקים והערכות שלנו".
היקף שוק ה-IT הישראלי, על פי שוורצקוף, עמד על 3.901 מיליארדי דולרים בשנת 2006 – גידול של 15.55% לעומת שנת 2005. שוק ה-IT המקומי צפוי לגדול ב-9.2% השנה ולהגיע ל-4.260 מיליארדי דולרים השנה. התחזית לשנת 2008 היא גידול של 4.15% - וצפויה לעמוד על היקף שוק של 4.437 מיליארדי דולרים.
השוק הישראלי מורכב מ-240 ארגוני אנטרפרייז, להם יותר מאלף עובדים, 340 ארגונים גדולים מאוד, להם בין 500-1,000 עובדים, 700 ארגונים גדולים, המונים 250-500 עובדים, 2,800 ארגונים בינוניים להם 100-250 עובדים, 55,000 ארגוני SMB להם 6-100 עובדים ו-70,000 ארגוני SOHO המעסיקים 2-5 עובדים.
כיצד ערכתם את הדירוג?
"חילקנו את דירוג הספקים השנה לשתי קטגוריות מרכזיות: האחת, דירוג החברות על פי גודל החברה ומגוון סל המוצרים. השניה, דירוג החברות בתוך כל אחת מקטגוריות השירותים והמוצרים. דירוגי הספקים בקטגוריות השונות, נקבעו על פי ההכנסות ורמת המודעות אליהם בקרב הלקוחות. בהתייחס לגודל החברה ולמגוון סל המוצרים, מיינו את החברות על פי הסרגל הבא: ספקים בינלאומיים; מגה-ספקים – אשר פעילים בישראל ברוב תחומי ה-IT; סופר-ספקים – אשר פעילים בתחומים רבים בשוק ה-IT, אולם לא בכל התחומים; ספקי-בוטיק – אשר מובילים בתחומם הספציפי; וספקים אחרים, Body Shops – אשר מתמחים בעיקר במוצרים ושירותים סטנדרטים".
מי מוביל את הספקים הבינלאומיים?
"את דירוג הספקים הבינלאומיים מובילים - בשוויון - יבמ ו-HP, ואחריהן בסדר יורד החברות מיקרוסופט, לנובו, דל, סיסקו ו-EDS. לאחריהן – אורקל, סאן, EMC, נורטל, CA, סיליקון גרפיקס (SGI) ונטוורק אפליינס. מתחתיהן מדורגות צ'ק פוינט, אקסנצ'ר, אווייה, HDS, אמדוקס ישראל, סימנטק, יוניסיס ומק'אפי".
ומי בראש הסופר-ספקים?
"את דירוג הסופר-ספקים מובילה השנה א.מ.ת מיחשוב, ואחריה באות - בסדר יורד - יעל תוכנה ומערכות, י.א. מיטווך, נטקום, החברה לאוטומציה, SPL, קסור, סיסנט (טסנת), קבוצת אמן מחשבים ואלעד.
בראש ספקי הבוטיק מדורגת אדוונטק ואחריה גלאסהאוס (MBI ואינטגריטי לשעבר), נטווייז, כלנית כרמון, קונסיסט, HMS ואחרות. בסך הכל, מדורגות בקטגוריה זאת 43 חברות. את דירוג הספקים המוגדרים על ידינו כ-Body Shops, מובילה חיון, ולאחריה - ליגד, CMS, ושילוב ג'וב".
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
גלי בהרב-מיארה דיברה בכנס של לשכת עורכי הדין באילת על השינויים שמתחוללים במערכת המשפט הישראלית, והביעה דאגה מההתפתחויות האחרונות והשפעתן על הדמוקרטיה: "יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי"
בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שנערך היום (שני) באילת, התייחסה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשינויים במערכת המשפט והביעה דאגה מהתפתחויות המשפיעות על הדמוקרטיה הישראלית. בהרב-מיארה ציינה כי "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי".
בנוגע למינוי ראש השב"כ הבא, הדגישה היועצת כי, "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ צריך להיות נאמן לציבור ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית".
בהרב-מיארה התייחסה גם לסוגיית גיוס החרדים, וציינה בדבריה כי, "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה". בנאומה, הביעה היועצת המשפטית לממשלה ביקורת על החלטת שר הביטחון למנוע את נאום הפצ"רית בכנס, ואמרה כי "אין מתאימה ממנה להדוף טענות נגד ישראל במישור הבין-לאומי" .
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהתייחס גם הוא למצב הדמוקרטיה בישראל, אמר בכנס כי, "האמת חייבת להיאמר: המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון: מנועים כמו בחירות אזוריות, שני בתי פרלמנט, שלטון מקומי חזק, חוקה מלאה ומשוריינת, מגילת זכויות אדם מלאה, מסורת חוקתית או נוהגים חוקתיים. מנועים שמדינות דמוקרטיות אחרות התברכו בהם, או לפחות בחלקם".
