חוק הזכות לעבודה בישיבה

ביום 22.2.2007 התפרסם ברשומות חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 (להלן - החוק). תחילתו של החוק ביום 23.4.2007, והוא יחול על כל עובד לרבות על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל. להלן עיקרי החוק.

בהתאם להוראות החוק, מעביד יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן יצליח המעביד להוכיח כי ביצועה הרגיל של העבודה אינו מתאפשר בישיבה.

בנוסף, חייב המעביד להעמיד לרשות עובדיו במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת ההפסקה בעבודה.

תובענות בגין הפרת חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה (באין ארגון עובדים כאמור- ארגון העובדים היציג באותו ענף או ארגון עובדים שהעובד חבר בו) או בידי ארגון העוסק בזכויות בעבודה, ובלבד שהעובד הסכים לכך.

הסמכות הייחודית לדון בתביעות בגין הפרת החוק תהא נתונה לבית הדין לעבודה אשר יהיה רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין (אף אם לא נגרם נזק של ממון)/ ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה וכן לחייב את המפר בפיצויים (פיצויים לדוגמה) בסכום שלא יעלה על 200,000 ₪, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה.