גולדמן זאקס: הנפט בדרך ל-100 דולר לחבית; זה ישפיע על כולנו
בסביבות חג ההודיה בסוף נובמבר נפלו מחירי הנפט עקב ביטולי טיסות והחשש מהתפרצות האומיקרון, אלא שמאז השתנתה המגמה, ומחירי הנפט נסחרים בשבועות האחרונים בעליות ומגיעים למחירים שלא נראו מאז 2014. בנק גולדמן זאקס GOLDMAN SACHS סבור כי המגמה תמשך וכי מחיר הנפט מסוג ברנט יגיע מאוחר יותר השנה לסף ה-100 דולר לחבית. כעת מסתכם מחיר ה-WTI בכ-88.74 דולר לחבית בעוד שמחיר הנפט מסוג ברנט מסתכם בכ-89.79 דולר לחבית.
בניתוח שערך הבנק הוא מצא ששוק הנפט סובל מ"מחסור מפתיע" כאשר ווריאנט האומיקרון לא היכה בביקושים כפי שהיה צפוי. הביקוש עלה ב-3.5 מיליון חביות ליום בשנה האחרונה, כשברבעון הרביעי הוא הגיע ל-101.6 מיליון חביות ליום.
בנוסף ייצור הנפט נפגע מבעיות בשרשרת האספקה, ירידה בייצור במדינות אופק+ וייצור מאכזב בברזיל ונורבגיה. גולדמן מצפה שעד הקיץ שהשקעות מדינות ה-OECD יפלו לרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2000, ושהרזרבות של מדינות האופק+ ירדו לרמות נמוכות היסטורית כיון שמדינות הליבה ורוסיה מתקשות להעלות את הייצור. כמו כן, מחירים גבוהים יותר יאפשרו לחברות אופק רמות ייצור נמוכות יותר מבלי שתיפגע הכנסתן והן יעשו זאת על מנת לשמור את הרזרבות שלהן. גם אירן לא צפויה להגדיל את הייצור לפחות עד הרבעון השני של 2023, עקב חוסר ההתקדמות בשיחות על עסקת הגרעין. ולבסוף, גם אזורים כמו איחוד האמירויות, לוב ורוסיה סובלים ממתיחות גאופוליטית שמעלה חששות בנוגע לתפוקה העתידית באזורים אלו. "אנו מצפים שהגידול ביוצר בקרב מדינות אופק+ ירד אפילו יותר בשנת 2022 עם עליה של 2.5 מיליון חביות ליום בלבד במהלך תשע העלאות הייצור הבאות" נמסר מגולדמן זאקס.
על סמך הנתונים האלה הבנק צופה שמחירי הנפט יגיעו ל-90 דולר לחבית ברבעון הראשון של 2022, 95 דולר ברבעון השני וכ-100 דולר בשני הרבעונים האחרונים. בשעה זו נסחר הנפט מסוג ברנט במחיר של מעל 90 דולר.
- אופ"ק+ מעלה תפוקה וצופה זינוק בביקוש ברבעון השלישי
- מחירי הנפט מתאוששים מהשפל - האם העליות יימשכו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ריד בלייקמור, אנליסט מחברת אטלנטיק קונסל גלובל אנרג'י סנטר סבור שמחירי הנפט לא ירדו מתחת ל-85 דולר לחבית בזמן הקרוב, ושייתכן אף שיטפסו מעל 90 דולר בשבועות הקרובים.
"חברות אופק+ מרגישות נוח עם רמת המחירים הזו, אך הקבוצה תבין בסופו של דבר שמחירים גבוהים יכולים להפוך במהירות לדבר רע עבורם כאשר המחירים יחייבו להתקדם קדימה לאלטרנטיבות אחרות". כך לדוגמה, כאשר מחיר הנפט עולה, חברות פצלי הנפט מארצות הברית, שעלות הייצור שלהם יחסית גבוהה, נכנסות לתוך אזורי המחירים שהרווחיות שלהן עולה והן מגבירות את היצור, וכך חברות אופק+ מפסידות נתח שוק.
גם לואיס דיקסון, אנליסטית חברת ריסטד אנרג'י אומרת כי עליה קצרת טווח מעל 100 דולר לחבית יכולה להתקיים בקרוב, אך היא תהיה קצרה כיון שספקי הנפט יגיבו עם העלאת ייצור.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
בינתיים הצרכנים מרגישים את מחירי הנפט הגואים בכיס, יותר מכל, במחירי הדלק. בישראל עלו המחירים בחודש פברואר ל-6.71 שקל לליטר בנזין. בארצות הברית נמכר גלון דלק בקליפורניה בסוף חודש ינואר במחיר של 4.65 דולר. הממוצע הלאומי הוא 3.33 דולר, הרבה מעל המחיר שנה שעברה - 2.4 דולר. אלו מחירים גבוהים היסטורית. אך מלבד מחיר הדלק שהפגיעה שלו אינטואיטיבית ומובנת לכולם, עלויות האנרגיה הגבוהות פוגעות בכיס בדרכים רבות עקיפות ונסתרות יותר. הייצור החקלאי מתייקר כמו גם מחירי ההובלה, הייצור במפעלים ועוד, ובסופו של דבר כל המחירים הללו מתגלגלים לצרכן.
- 4.זה הזמן להמר נגד הנפט (ל"ת)פז 02/02/2022 13:05הגב לתגובה זו
- 3.ברכה 02/02/2022 05:56הגב לתגובה זויש גז בשפע ויש שמש כל השנה כמעט . למה צריך פחם יקר ומזהם נוראי.
- 2.יאיר 01/02/2022 19:39הגב לתגובה זולא שמענו שאתה עושה מהפך בטרוף שקורה בשוק הגז . למי לא נשאר ? לישראלים חוץ מלתשובה .
- 1.איתן 01/02/2022 19:14הגב לתגובה זולאזרחים יש קדחת .איפה הקוזק ליברמן ? ? ?
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
