סימני התאוששות? לראשונה מתחילת המלחמה: היזמים רכשו קרקעות בת"א ובבית שמש מעל מחיר השומה
שני מכרזי נדל"ן שנגרו בימים האחרונים, באילת ובית שמש, מספרים את סיפור ההתעוררות בשוק הנדל"ן. בעוד שמחיר השומה עבור פרויקט בנייה רוויה לבניית כ-400 דירות בשכונת בעדיה בבית שמש עמד על כ-30 מיליון שקל, מספר חברות שהתאגדו לצורך הגשת הצעה (לא מדובר בחברות ענק, אלא במשקיעים וחברות פחות מוכרות) זכו יחד, שילמו כ-35 מיליון שקל, מעל מחיר השומה, ויקימו את המגדלים.
יש ביקוש. קרקע באילת (איציק יצחקי)
זאת לא הבשורה הטובה לרמ"י מאזור בית שמש: הוצאות הפיתוח במתחם כולו עמדו על כמעט 100 מיליון שקל. בתחילת המלחמה, לא היו מכרזים שנסגרו בסגל הגודל הזה, בטח לא במחיר גבוה מהשומה - נכון שמדובר במשקיעים קטנים יחסית ולא בחברות ענק, ועדיין - זה מאותת משהו על המגמה בה נמצא השוק: א. המכרז נסגר וזה לא מובן מאליו ביחס למה שראינו כאן בחודשים האחרונים ב. כמעט אף מכרז לא נסגר מעל מחיר השומה, כלומר מעל הערכת השמאי לגבי שווי הקרקע, בטח לא עם הוצאות פיתוח כל כך גבוהות.
באילת, נסגר מכרז להקמת כ-480 דירות. כאן, הבשורה היא לא מהמחיר שהוצע, אלא בעיקר מהחזרה להשקיע גם באזורים קרובים לגבול או כאלה שמוגדרים מסוכנים יחסית. חצי מיליארד שקל השקיעו בשכונה החדשה בצפון מערב העיר במהלך 2022 - וכעת, רמ"י קוצרת את הפירות. נכון, מדובר בהנחה משמעותית של יותר מ-90% במחיר השומה בחלק מהמתחמים, אבל צריך לקחת בחשבון את הוצאות הפיתוח הגבוהות בשכונה, 26-28 מיליון שקל בחלקם, כדי להבין מדוע אפשר לשאוב אופטימיות.
- כמה תעלה טיסה לאילת?
- נמל אילת לקראת סגירה מוחלטת בשל חוב בסך 10 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך למשל, היזם המוכר אייל פרץ שבונה לא מעט פרויקטים בארץ, כולל במסגרת מחיר למשתכן, הגיע הצעה של כחצי מיליון שקל על מתחם לבניית 144 דירות, כשהשומה עמדה על כ-51 מיליון שקל. הסיבה לכך היא כנראה הוצאות הפיתוח המנופחות, שעמדו על יותר מ-35 מיליון שקל. ללא הנחה משמעותית, אף יזם לא היה נכנס לשם. במתחם הזה הוגשה הצעה גבוהה יותר פי 3, אבל היא נפסלה, ככל הנראה על רקע הצעה של יזם שזכה בשטח אחר.
השאלה הגדולה כעת היא האם נרשמת כעת התאוששות במכרזי רמ"י. רק לפני כחודש נסגר מכרז באותה בית שמש שהזכרנו קודם ללא מציעים כלל, לבניית 120 דירות ברמת בית שמש ג' עם מחיר שומה של 13 מיליון שקל והוצאות פיתוח של 106 מיליון שקל. נכון, הוצאות הפיתוח גבוהות, אבל אז אף אחד לא הגיש הצעה ועכשיו, עם הוצאות פיתוח דומות, רמ"י הצליחה לשווק את הקרקע.
מיקום הפרויקט בתל אביב (מתוך חוברת מכרז רמ"י)
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- 4.המחירים בדרך להשתוללות כמו 2021.... (ל"ת)חכו וראו 26/03/2024 15:47הגב לתגובה זו
- 3.בית שמש 25/03/2024 21:08הגב לתגובה זואם המספרים נכונים בבית שמש הזוכים עשו עסקה מעולה. 135 מ' ש''ח ל400 דירות לפני בניה זאת אומרת: 337000 ש''ח לדירה לפני בניה. זה גרושים לדירה בבית שמש. אפי' אם עלות הבניה היא 10 א' למ''ר. עלות דירה 75 מ''ר תהיה באזור המליון. מחיר בשוק לדירה כזו, לא פחות מ- 1.8 מליון. עשו סיבוב יפה
- 2."התעוררות בשוק הנדל"ן"? חחח. היחידים שמתעוררים הקברנים (ל"ת)חברה קדישא 24/03/2024 16:46הגב לתגובה זו
- 1.יותם 24/03/2024 15:05הגב לתגובה זויוקר המחיה במדינה בין הגבוהים בעולם. 15 שנה של ביבי. זוכרים את ההבטחה לטפל ביוקר המחיה ובמחירי הדירות במחאת האוהלים אז כמו כל מילה שיו את לביבי מהפה הכל חקוק על הקרח אחרי 5 דקות שנמס הכל נעלם.

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"
ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"
שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית.
מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.
התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה.
עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.
- השוחד החדש בשוק השכירות: כך גובים מכם אלפי שקלים בחסות המצוקה
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?
"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."
עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?