בשבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נכנס אל הישורת האחרונה והמשמעותית ביותר של עונת הדוחות. אבל המשקיעים ממתינים לדברים נוספים, להבין מה תוואי הריבית של הפד, והאם מניות הטק והקמעונאות ימשיך לסחוב את השוק על הכתפיים או שהרוטציה שראינו בסוף השבוע שעבר, של זרימה מטכנולוגיה אל עבר ענפים מסורתיים, תימשך. עוד דבר שמעודד את המשקיעים הוא סיום השבתת הממשל, שהייתה הארוכה בהיסטוריה האמריקאית, 43 ימים ועכשיו נוכל לקבל את הנתונים הרשמיים שהתעכבו, ושצפויים להתפרסם השבוע. אבל שוב, מעל הכל אלו יהיו התוצאות של אנבידיה שיתנו את הטון.

זה השבוע של אנבידיה.

ברביעי בערב לאחר הנעילה תפרסם ענקית השבבים את תוצאות הרבעון הפיסקלי שלה שהסתיים באוקטובר, והציפיות - בשמיים. לפי קונצנזוס של 42 אנליסטים חברת השבבים צפויה לדווח על הכנסות של 54.94 מיליארד דולר, זינוק של כ-57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז עמדו ההכנסות על 35 מיליארד דולר. טווח התחזיות נע בין 53.46 ל-58.34 מיליארד דולר - כלומר, גם האומדן הנמוך משקף קפיצה חדה.

ברווח הנקי למניה (EPS), התחזיות עומדות על רווח של 1.25 דולר למניה בממוצע, לעומת 0.81 דולר ברבעון המקביל. התחזיות נעות בין 1.14 ל-1.34 דולר - כאשר המספר העליון מגלם כמעט 66% צמיחה שנתית ברווח למניה.

המספרים האלה מציבים רף מאוד גבוה לאנבידיה, וזה כבר אחרי שנה שבה המניה יותר מהכפילה את שוויה - על רקע הביקושים האדירים לשבבי AI. גם אם אנבידיה תעמוד בציפיות, כולם מחכים לשמוע בעיקר את התחזית קדימה. האם קצב ההזמנות יימשך באותו קצב, מה יקרה במכירות לשוק הסיני לנוכח המגבלות, ואיך נראו ההזמנות מצד הענקיות - אמזון, מיקרוסופט, גוגל וכל השאר.

• הירידות נמשכות - החוזים על וול סטריט בירידה של עד 1.7%
• "מניית אנבידיה תעלה ב-38%" - מה חושבים האנליסטים על אנבידיה ומה קורה היום?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אנחנו "צועדים על ביצים". אנבידיה התממשה בעצבנות ב-5 ימי המסחר האחרונים וירדה מהשיר שלה. עכשיו כל שינוי הכי קטן בתמהיל של המגזרים, כל הסתייגות בטון של ג'נסן הואנג או כל עדכון מינורי בתחזית - יכול לגרום לכדור שלג בשוק.

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla 0.59%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.

מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.

הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.

האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.

• המכירות צונחות - המניה עולה; איך הפכה טסלה מיצרנית רכבים לחברת AI
• מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.