הדולר ממשיך לדשדש - רשם ירידה מזערית של 0.02%
אחר הצהרים נקבע שערו היציג של הדולר על רמת 4.40 שקל, ירידה מזערית של 0.02%, ירידה זו מצטרפת לירידות של הימים האחרונים במטבע האמריקני, שאמנם היו נמוכות, אך סימנו את בלימת התחזקות המטבע. מנגד, האירו הוסיף כ-0.23% ושערו היציג נקבע על רמת 5.427 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, האירו ממשיך להיסחר ביציבות ובסימן תיקון למול העיקריים לאור קריאות הרגעה של בכירי הכלכלה האירופאית לגבי עתידו הפוליטי והכלכלי של הגוש, ותיכנוני רפורמות כלכליות לשיפור המצב. טרישה, נשיא הבנק האירופאי המרכזי, תקף את רעיון משאל העם באיטליה לגבי החזרה ללירה ונטישת האירו, וטען כי זוהי אמירה שערורייתית ובלתי אחראית בעליל.
המטבע האירופאי נסחר בשעה זו סביב רמה של 1.232 למול הדולר לאחר שהשיג רמת שיא יומית של 1.2343. רמת ההתנגדות ב-1.235 מהווה רמת מבחן בכך שאי יכולתו של הזוג לפרוץ אותה עדיין מאותת על מכירה, ואילו פריצתה ויכולת ההיסחרות מעליה מסכנת את המשך מגמת הירידה לטווח הקצר ומעלה אופציית קניה ברמת סיכון מסוימת.
היין ממשיך להיחלש למול האירו והסטרלינג, ולדשדש למול הדולר על רקע הנחות המשקיעים כי בטווח הקצר לא צפויות התפתחויות בניוד היואן הסיני. מול האירו נסחר היפני סביב רמה של 131.60 ובכך השלים עלייה של למעלה מ-100 נקודות בפחות מיממה. בכירי ה-FED ממשיכים לבלבל את המשקיעים לאור סתירות בדיעותיהם לגבי המשך העלאות הריבית. בעוד שפישר, ראש ה-FED של דלאס טען כי העלאות הריבית הגיעו לקיצן לעת עתה, טען נשיא ה-FED של אטלנטה כי יש להמשיך להעלות את הריבית באופן מדוד.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
