עלייה משמעותית נרשמה השנה במספר המבקרים באתר האינטרנט של יד ושם: יותר מ-1.6 מיליון ביקורים באתר נרשמו בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2007 - פי שניים מהתקופה המקבילה אשתקד, כך על פי נתונים שמסר לאנשים ומחשבים, יד ושם לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. על פי המספרים, המבקרים באתר מגיעים מיותר מ-200 מדינות, כולל מדינות מוסלמיות וערביות. ממוצע המבקרים ביום אחד באתר יד ושם בשנת 2007 עמד על כ-17,000, לעומת ממוצע של כ-12,000 שגלשו בשנת 2006.

"המשמעות של נתון זה היא גידול של 70% לעומת החודש המקביל לו אשתקד", אמר מיכאל ליבר, ראש אגף מערכות המידע והתקשורת ביד ושם. "אנו נערכים לעומסים בכניסה לאתר, ולכן, גם לקראת יום השואה הוספנו עוד שרתים. זאת, כחלק מההיערכות שלנו לגידול עתידי בכמות הכניסות". הוספת השרתים באתר, ציין ליבר, היא לא הוספה מודולרית, אלא שינוי משמעותי בבניית האתר, על מנת למנוע קריסה בשל כניסת יתר אליו. "שיא הכניסה צפוי היום (ב'), אבל העלייה היא קבועה - מדי חודש יש עליה של עשרות אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד".

במאגר האתר של יד ושם רשומים 3.1 מיליון קורבנות, עם כוונה להגיע לקרוב לארבעה מיליון שמות ניספים עד סוף שנת 2007. "שמות הניספים מגיעים משני מקורות עיקריים", אמר ליבר, "ממצאי איסוף של 'דפי עד' של יד ושם, אותם אנו ממשיכים לאסוף כל העת, והמקור השני הוא ממסמכים ארכיוניים, שאנו סורקים על בסיס קבוע. ממסמכים אלו אנו דולים שמות של נספים. לשם כך דרוש ידע היסטורי, על מנת לוודא שהשמות אותם אנו מוסיפים לרשימה אכן היו קורבנות. אם, לדוגמה, יש מסמך של טרנספורט מטרייזנשטט לטרבלינקה - אז ידוע שכל מי שהגיע לטרבלינקה באותם תאריכים – נרצח. הרשימה מוצלבת עם מידע היסטורי קודם, שעל פיו ניתן לקבוע בוודאות שהנספים נרצחו". לכן, ציין, "התהליך אורך זמן, זו אחת הסיבות למה התהליך הזה הוא תהליך מורכב ואיטי. הוא דורש שימוש בהרבה ידע ולא רק הקלדת נתונים". הוא הוסיף, כי יד ושם מקושר למוסדות מחקר ולמוזיאונים בעולם, וגם הם מהווים מקור לאיסוף פרטי מידע נוספים.

היבטים טכנולוגיים

לדבריו, מערך ה-IT ביד ושם נמצא לקראת מהלך משמעותי של שדרוג אתר האינטרנט, פעולה שצפויה לארוך כשנה. השדרוג כולל העלאה של מאגרי מידע נוספים לאתר, "אנו מתארגנים לקראת קליטת חומרים עותקי של ארכיון ארולסן, ארכיון של הצלב האדום של גרמניה - הוא אחד הארכיונים הגדולים בנושא שואה, אשר היה סגור במשך 60 שנה ובשנה הקרובה הוא צפוי להיפתח, ועותק ממנו יעבור ליד ושם. המדובר בכ-50 מיליון דפי מסמכים".

כיום פועל אתר האינטרנט של יד ושם ברוסית, אנגלית ועברית - ובכוונת אנשי ה-IT ביד ושם להעלאות אתרים בשפות נוספות. "בקרוב נעלה אתר בשפה הערבית", אמר ליבר, "האתר שעלה בשפה הפרסית הוכיח שיש לכך ביקוש – מאז שהוא עלה לפני כמה חודשים, נרשמו בו 25,000 ביקורים, חלקם מאיראן עצמה. חשיבות העלייה בשפה הפרסית רבה, במיוחד לאור כנס הכחשת השואה שהתקיים באיראן לאחרונה".

מיחשוב שריגי באופן עצמאי

אבן הפינה לאתר (הפיסי) של יד ושם הונחה ב-1953, והמוזיאון במתכונתו החדשה נחנך ב-2005. אחד מיעדי המיחשוב העיקריים במקום, אמר ליבר, הוא להנגיש את הארכיון רב התעודות ואת אוספי הפריטים הקשורים לשואה - לקהל הרחב, דרך האינטרנט. "הקמנו מערך דיגיטציה גדול", אמר ליבר, "ואנו עוסקים בסריקה של מסמכים, מיקרופישים, וידיאו, חומרים חזותיים וקוליים בכמויות גדולות". בין שאר המסמכים הנסרקים דיגיטלית, ציין ליבר, נמצאים "דפי עד", מסמכי עדות של הניצולים, בו הם רשמו נתונים אודות בני משפחותיהם שנספו. תהליך ייצור התוכן, ציין, מייצר יותר משני טרהבייט מידע מדי חודש, ובכוונת אנשי ה-IT ביד ושם להגדיל כמות זו.

מערכות האחסון במקום פועלות בשתי סביבות אחסון: תוצרת EMC ו-NEXSAN, ומטפלות ב-140 טרה-בייט של נפח נתונים. הנתונים נמצאים ברובם בשרתי יד ושם וחלקם באתר האינטרנט. הגיבויים נעשים גם הם בסדרי גודל משמעותיים - עשרות שרתים, תחנות עבודה חשובות, עשרות טרה-בייט של קבצי חוזי, קול ומיקרופילמים, וכן קבצי משתמשים בנפחים של טרה-בייט בודדים. גידול הנפח נעשה הן בשל "ייצור" פנימי של חומרים והן בשל קבלת נתונים חיצונית. נפח נתונים ומידע משמעותי צפוי להגיע לארכיון יד ושם בחודשים הקרובים, עם הגעת החומר החזותי של ארכיון סטיבן שפילברג, הכולל רבע פטה-בייט של מידע.

האינטרנט, ציין ליבר, הביא לכך שגם באנדרטת השואה שנפתחה בברלין, גרמניה, יש עמדות מידע של יד ושם, המשרתות את המבקרים במקום. לדבריו, האתר הוא רב לשוני, מכיל מידע רב, והוא מהווה את הסנונית הראשונה להעלאת כל החומרים המצויים ביד ושם – לאינטרנט. המייחד את מסמכי האתר, ציין, הוא היכולת לעבוד עליהם בצורה רב-לשונית, מבלי לפותחם מחדש בעת מעבר משפה לשפה. "אנו לוקחים מידע הנמצא בשדות מפורמטים, ואורזים אותו בתוך טקסט סיפורי", אמר ליבר וציין כי עובדי המקום פועלים בארבע שפות, ומתמודדים עם בעיות איות וטקסט.

בהתייחסו לפתרון מיחשוב שריגי (גריד), שנעשה עצמאית במקום, אמר ליבר כי עדכון האתר דורש עוצמות מחשב גבוהות, ונמשך כחודש ימים. לפיכך, אנשי ה-IT ביד ושם החליטו לקחת את מאה עמדות המחשב המשרתות את הקהל עד שעות אחר הצהריים, ולהשתמש בהם בלילות, לשם טיפול בהזרמת הנתונים אל ומבסיסי הנתונים. כך, ציין, בעזרת ניצול אותן תחנות קצה לשימוש הקהל בשעות הלא פעילות, קוצר זמן עדכוני הנתונים באופן משמעותי ביחס של 1:20.

בהיבט אבטחת מידע, ציין ליבר, נטוויז'ן, יחד עם חברות אחרות, מטפלות בהיבטי אבטחת המידע של ה-IT ביד ושם. לדבריו, המאפיין את התעבורה, היא היותה יציבה במשך רוב ימות השנה, עם שיא של שימוש ביום השואה ובמועדים הקרובים אליו. הוא ציין כי בסיס המידע ביד ושם הוא גדול, דינמי ומשתנה, תוך שנעשה שימוש במגוון רחב של יישומים. "המערכות מהוות אתגר אבטחתי", הוסיף, "יש להנגיש באמצעות האינטרנט את מקורות המידע הקיימים ברשותן, וזאת יש לבצע בצורה מאובטחת. לכן, נדרשת אבטחת מידע ושרידות גבוהה, בשל הנחת היסוד לפיה האתר חשוף לתקיפות מצד גורמים שונים - אם בשל העניין שהאתר מעורר בשל היותו דן בשואה, ואם בשל היותו אתר ישראלי". הוא פירט את הסיכונים שבאתר – מניעת שירות לאתר, שינוי פניו, מניעת כניסת חומרים לא רלוונטיים, פריצה והשבתה.

תערוכות חדשות

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוכנו שתי תערוכות חדשות שהועלו לאתר האינטרנט של יד ושם: "ניצוצות של אור: סיפורם של חסידי אומות העולם באושוויץ" – על אסירים במחנה שעשו מעשים יוצאי דופן של סולידריות ושל אנושיות; ו-"יקרא וידע העולם", עדות לשואה: ארכיון "עונג שבת"- האוסף החשוב ביותר של מקורות המתעדים את השואה, מקורות אשר כתבו, יצרו ואספו הקורבנות עצמם, בזמן אמת, כאשר חוו את זוועות השואה.