ת"א פתחה בעליות נאות: מדד ת"א 25 עולה בכ-1%
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר בעליות שערים. המשקיעים בת"א דוחפים את המדדים המובילים כלפי מעלה למרות ההחרפה והמתיחות הגוברת במתנגדי ההתנקות שממשיכים בנחישותם לצעוד לעבר כיסופים. גורם חיובי נוסף מגיע מכיוונם של הבנקים שפתחו בעליות נאות.
סיפור חקיקת מסקנות ועדת בכר עומד להגיע לקיצו, ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול את מסקנות ועדת בכר, והן תובאנה לאישור המליאה בימים הקרובים.
מדד ת"א 25 פתח בעליה של 0.97% לרמה של 670.97 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.92% לרמה של 684.83 הנקודות, ומדד התל טק 15 עולה ב-0.71% לרמה של 402.10 נקודות. מחזור המסחר בשעות אלה עומד על 85 מיליון שקל.
טבע: תרופה חדשה - תקוות חדשות
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע עולות ב-0.8% במחזור של 6 מיליון שקל. טבע דווחה על קבלת אישור FDA מותנה לתרופה בעלת היקף מכירות של 338 מיליון דולר. האישור הסופי יתקבל בתום הבירור המשפטי בעניין הפטנט של מקניל.
ב"ידיעות אחרונות" דווח הבוקר כי חברת אל על מתכננת מהפכה בתחום הבידור במטוסיה, עוד מוסיפים מהעיתון שהחברה פנתה לאחרונה לחברת הכבלים הוט וחברת הלוויין יס, כדי לקבל הצעות. מניות אל על מגיבות בפתיחה בעליה של 0.65%.
מניות שטראוס-עלית פתחו את המסחר בעליות של 2.13%. החברה הודיעה הבוקר לבורסה כי היא מאשרת את הפרסומים בתקשורת וכי היא נמצאת במגעים עם חברה זרה למכירת אחד ממתחמי הנדל"ן היוקרתיים. מדובר במו"מ למכירת המגרש עליו ממקומים המשרדים של החברה והמפעל ההיסטורי של עלית. היקף העסקה צפוי להסתכם בכ-44 מיליון דולר כך דיווח "ידיעות אחרונות".
מניות בנק מזרחי פתחו בעליות של 2.07% למרות הדווח מ"ידיעות אחרונות" הבוקר על החרפה בסכסוך בבנק, הוועד הודיע אתמול לעובדים לא להגיע לבנק. מנגד, בית ההשקעות כלל פיננסיים בטוחה החליטו להעלות את המלצתם למניית הבנק לתשואת יתר, ואת מחיר היעד ל-23 שקל. בבית ההשקעות מעריכים כי ההתפתחויות הרגולטוריות מהשבוע האחרון מעניקות לבנק יתרון.
מניות חמשת הבנקים הגדולים פתחו בעליות שערים, מניות לאומי מוסיפות 1.06%, מניות פועלים עולות ב-1.36%, מניות דיסקונט עולות ב-0.87%, ומניות הבינלאומי פתחו ללא שינוי.
מניות ריטליקס עולות ב-1.13%. ברקע, בנק הפועלים, פירסם הבוקר סקירה על מניית ריטליקס, לקראת פרסום הדוחות של החברה ב-9 באוגוסט הקרוב. להערכת האנליסט, צפויה ריטליקס להציג בתוצאות הרבעון השני, צמיחה מואצת כתוצאה מצמיחה אורגנית של יותר מ-20% לעומת הרבעון המקביל ורכישת שתי חברות בתחילת הרבעון שתשפיע על ההכנסות כבר הרבעון.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
