עו"ד דוד חודק: "יישום חוק הריכוזיות - אני לא בטוח שזה לטובת הציבור"
חודשיים לאחר שאושר חוק הריכוזיות, קיימו היום משרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג וופירמת רו"ח וייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר כנס בנושא. "החלשת גרעיני השליטה ופיזורם והחלפת שלטון בעלי השליטה בשלטון המנהלים. לא ברור מה עדיף לציבור", כך אמר עו"ד דוד חודק.
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר : "מאז דיוני ועדת הריכוזיות, היקף בעיית הריכוזיות צומצם ב-20 חברות מ-68 בשכבה ה-3 ומעלה שצריכות להתקפל, בשנתיים האחרונות, נשארו 48. המבחן של החוק הינו לא רק בקיפול פירמידות, בהחלשת קבוצות ריכוזיות ובהפרדה של נכסים ריאליים מפיננסיים, אלא גם בשאלה לאן עוברות האחזקות הללו באיזו מידה האחזקות, במיוחד במגזר פיננסי, יעברו לציבור בדרך של פיזור מניות בשוק".
עו"ד דוד חודק , ראש משרד גרוס קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג אמר כי "מהדיונים בכנסת עולה חשש של חברי הכנסת מפני פגיעה בדמוקרטיה על ידי הקבוצות העסקיות הגדולות. זהו איום סרק. בכל עימות שהיה בין הממשלה לסקטור העסקי בשנים האחרונות, ניצחה הממשלה ב'נוק אאוט'. כך בסלולר, בוועדת שישינסקי וגם בחוק זה. לעתים רגולציה מחליפה רע ברע אחר. השארנו בידי השוק דרגות חופש גדולות ביחס ליישום ההמלצות אליהן הגיעה ועדת חודק. בחוק הריכוזיות דרגות החופש שהותיר המחוקק למגזר העסקי מצומצמות ביותר, אם בכלל. ניתן היה לאפשר בחירה בין הפרדה ניהולית להפרדת בעלות בין התחום הפיננסי לריאלי".
רו"ח אילן בירנפלד יו"ר ומנהל עסקים ראשי ב-Deloitte בריטמן אלמגור זהר :"אם מפרקים את החוק לגורמיו ובוחנים את אותם מהלכים אשר לכאורה אמורים להביא לקידום התחרותיות וצמצום הריכוזיות, ספק אם החוק משיג את המטרות לשמן נועד. היה צריך להסתפק בפעולות שונות ומתואמות של הרגולטורים השונים ולא לייצר חוק שרב הנסתר בו על הגלוי. ישנם דברים בחוק שנשארו בלתי מוגדרים, בעיקר הפרק העוסק בהקצאת נכסי המדינה והדבר עשוי לייצר אי וודאות במשק. לצורך הגברת התחרותיות חשובה גם ההשקעה של הגופים הבינלאומיים בישראל ואלו מן הסתם מחפשים סביבה עסקית תומכת ויציבה, ואי הוודאות שנוצרה כעת עלולה רק להבריח אותם מכאן".
- פרשת גיבוי - מי הצליח להתחמק מהתביעה והאם זה מוצדק?
- תנחשו מי רואה החשבון של רמי לוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.כל הכנס הזה הוא מתוך פוזיציה ....לא ציפינו למשהו אחר .. (ל"ת)נוחי 18/02/2014 15:48הגב לתגובה זו
- 2.רגולציה = שחיתות! 18/02/2014 13:47הגב לתגובה זוכל פעם שפקיד מקבל עוד כוח ליד - כולנו משלמים יותר, צריך לממן את כל השוחד איך שהוא, לא?
- 1.astern 18/02/2014 12:14הגב לתגובה זוכל הדברים שנאמרו לא נוגעים לנקודה העיקרית של תחרותיות. של ריבוי שחקנים. חוק הריכוזיות לא ישיג את זה מהיום למחר, אבל בטווח של 5-10 שנים אפשר להניח שנראה תוצאות.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
