אפתח בהירהור. לגיטימי או לא לגיטימי להתגאות שאתה גבר? כי להתגאות שאת אשה זו מצווה. ולכן אני שואלת.

הדיון יעבור כמובן, בהקדם, לשלט החוצות של בירה גולדסטאר "תגיד תודה שאתה גבר". אבל לפני כן חשוב להבין. האם בשבטיות הגברית יש משום מידור וגזענות או שאולי לא? הרי ברור שהמשפט של גולדסטאר שמודה כי עשני גבר, מקפל בתוכו את הפסוק שמודה כי לא עשני אשה. ברור, עוד יותר, שבמשך עשרות שנים נלחמות הנשים נגד האפליה נגדן ונגד ההווייה השובניסטית הגברית. אבל עוד יותר ברור שכדי למחות על הנידוי והאפליה, נשים עושות אותו דבר. הן יוצרות קליקה נשית, תנועה לשחרור ושיוויון זכויות וכמובן שזה מחייב ביקורת על הגברים אם לא הוקעתם.

זה אולי לא יפה לצחוק על נשים שהן רגשניות וקטנוניות. למשל כמו בסרטון "אני לבד" בו השוערת פורצת בבכי כשהיא מתוודעת לכך שהיא לבד.

או למשל כמו במודעת צבעי השיער שמציגה את הנשים כחבורה שהיא אובססיבית לניואנסים ששום גבר לא יבין. אבל מצד שני, בואו נודה בכך שכדורגל, אחרי ככלות הכל, הוא טיפ טיפה יותר טריטוריה גברית מאשר נשית.

בנוסף, זה גם לא יפה לצחוק על גברים והיי, הנרטיב של גולדסטאר לא חוסך מהם את שבטו, אפילו שהם עצמם אלה שצוחקים על עצמם. על פי גולדסטאר, הגבר הוא איש מערות שלא מבין חצי ממה שנשים מבינות, הוא גס, מחוספס ועושה קיצורי דרך רדודים. כל עוד אין אשה בסביבה, העולם נראה פשוט והגיוני. כשהאשה נכנסת לפריים - דברים יוצאים מכלל שליטה.

אנחנו הנשים יכולות לבחור להיעלב עמוקות מהגישה זו או לצחוק יחד עם הגברים על הגברים, בלי להיעלב מזה שאנחנו יכולות לעסוק שעות בהבדל בין בלונד דבש לבלונד ash. זה המקום להזכיר שגם הפמיניסטיות בונות גאוות יחידה שנשען בחלקו הניכר זלזול בגברים. לולא היו שובניסטים, ולולא היתה אפליה נגד נשים, הרי לא היתה התנועה הפמיניסטית.

למשל, בפרסומת ל'עונות' המובלת בידי מיכאלה ברקו, אחת המסקנות האפשריות היא כי אלוהים הוא אשה. הנשיות, על פי 'עונות', גוברת על הדעות הקדומות שגברים מכתיבים לנשים לגבי איך הן אמורות להיראות ולהיות. עונות מגדירה מחדש את האשה תוך התעלמות מוצהרת מהסטטוס קוו הגברי, ובונה אשה גדולה, עוצמתית וכזו שכל העולם סובב סביב צירה.

 הדיון "מי שווה יותר, נשים או גברים, ניזון מהעובדה שמרבית הנשים הן עדיין הקורבן המזוהה. הן עדיין מקבלות משכורות נמוכות יותר, וממוצבות נמוך יותר, הן מתלבשות כדי למצוא חן בעיני גברים והן לא נלחמות לשנות את זה.

בזכות קרבנות זו הן מרשות לעצמן לבוז לגברים כמו בפרסומת למסטיק עלמה בה מוצג הגבר כקוף נאנדרטל והאשה  - כמתוחכמת, רגישה ומבחינה בניואנסים. אז אם לגיטימי שנשים תצחקנה על גברים, למה לא לגיטימי שגברים יצחקו על נשים ועל עצמם? הרי הקוף במסטיק עלמה, והגבר של גולדסטאר דומים זה לזה וההבדל היחידי הוא שבגולדסטאר הגבר הוא זה שצוחק על עצמו בעוד שבמסטיק עלמה האשה היא היוזמת.

אם נסתכל בעיניים לא מתוסבכות וללא רגשי נחיתות, יש הרבה אמת בחלוקה הבוטה הזו בין המינים. ולא, כל עוד השובניזם מוחצן ולא מחרחר או צבוע, הוא יותר מלגיטימי.

שובניזם איננו לגיטימי כשהוא חבוי ומסתתר מאחורי עלה תאנה. שובניזם זה לאסור על בנות ללבוש מכנסיים קצרות ולהרשות לבנים ללבוש אותם. שובניזם זה תירוץ מוסרי ומתחסד לגבי לבוש והתנהגות של נשים שכביכול בא להגן עליהן אך למעשה מתנשא עליהן. שובניזם זה כשאת הרופא בפרסומת ישחק גבר והאחות בפרסומת תהיה אישה. שובניזם זה כשפרסומת לרכבי שטח תציג רק גברים ליד ההגה בעוד שפרסומות לנוזל כביסה או ניקוי רצפות תמקמנה אשה עם המגב ביד או עם החולצה הלבנה עם הכתם. אבל כשבירה מחליטה להאדיר את הגבריות ללא שום התנצלות, גם נשים עם חוש הומור ישתו אותה.

'תגיד תודה שאתה גבר' מתייחס לרגע שבו הגבר מרשה לעצמו להשתחרר מהסד האופנתי שתובע ממנו להיות רגיש, מחובר לצד הנשי שלו, אמפטי לרגשות שלה ובמובן מסוים, לעשות בדיוק, אבל בדיוק, מה שאנחנו הנשים עשינו מאות שנים כדי להתקבל בקרב הגברים.

אז נכון שהמצב לא מאוזן ונכון שהעולם התחיל ממקום שבו הגברים ניהלו אותו וקבעו את נוהליו. אבל גברים שרוצים לעשות הפסקה ממסע העיצוב מחדש של גבריותם, לדעתי, רשאים.

ועוד משהו: ביננו זה לא כוחות

בפליק פלק חינני ודל תקציב מצליח Supherb ('צטערת, אי אפשר לאיית את זה בעברית בלי להתבלבל) גם לטפס על הכתפיים החסונות והבנויות לתלפיות של אקטיביה ושאר הקטגוריה של יוגורט פרוביוטי, וגם לערער עליה. מצד אחד - שימוש בתנועה הצרובה בזכרוננו של האשה שנוגעת לעצמה בבטן כי היא נפוחה (1:1 אקטיביה אבל לאף אחד אין בעלות על לגעת בבטן של עצמו), אך מצד שני - הבאת עובדה שכנראה איש לא ידע: בכמוסה יש פי 2 ויותר יותר זנים פרוביוטיים מאשר ביוגורט.

הססמא "בינינו זה לא כוחות" נועצת את המסמר האחרון. יש פה הפתעה כי כמוסה קטנה שמחליטה להיכנס ראש בראש בענקיות החלב זה בדיוק דוד מול גוליית, ולכן המשפט בינינו זה לא כוחות הוא דו משמעי ועל כן גורם לנו להשתהות ולהרהר וכנראה גם להפנים את המסר. השאר הסטוריה. כלומר - עתיד.