עו"ד דוד פורר
צילום: אסנת רום

על הקשר בין מיסוי חברות ההיי-טק הגדולות לבין הורדת מחירי הדיור

עו"ד דוד פורר, שותף במשרד "גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'", על המיסוי הישראלי של אינטל, טבע, גוגל ודומותיהן - והקשר למחירי הדיור המאמירים
עו"ד דוד פורר |

לרשויות המס בעולם נמאס מן הפטנט המיסויי של חברות הענק אשר רושמות את הקניין הרוחני שלהן במקלטי מס אקזוטיים. איי קיימן, איי הבתולה ואיי התעלה בנו אימפריות ממשטר המס שלהן ועכשיו האימפריות האמתיות נלחמות חזרה באמצעות הטלת מגבלות מס אשר יעקרו מתוכן את הרישום במקלטי המס.

התוצאה המידית של מלחמה מוצלחת במקלטי המס תהיה שעל חברות הענק למצוא יעדים אחרים לרישום הקניין הרוחני שלהן. כתובת אטרקטיבית וטבעית תהיה ישראל. בזכות תעשיית ההייטק כמובן, אשר מייצרת למעלה מעשרה אחוז מהתמ"ג של ישראל. הדבר העיקרי שישראל צריכה לעשות כרגע הוא לא להפריע. המשמעות של לא להפריע ברורה – על ישראל להציע לכל הפחות את אותם שיעורי המס שיציעו המדינות המתחרות כגון אירלנד, בריטניה וסינגפור.

כל אחוז בודד במס החברות או במס על הדיבידנד המוטל על חברות ענק גלובליות, כגון: גוגל, פייסבוק ואפל, מגלם מאות מיליוני דולרים ולכן, אך טבעי הוא שנושא המיסוי מהווה שיקול מכריע בהכוונת הפעילות העסקית שלהן. הסימפטיה וההערכה שיש לחברות האלה לישראל לא מספיקות כדי להתגבר על משטר מיסוי הרסני.

משרד האוצר התעשת ברגע האחרון ונערך להעביר בחוק ההסדרים תיקון חקיקה חיוני המפחית את שיעור המס על חברות ההייטק הגלובליות הענקיות לשיעור של כעשרה אחוז "עד הבית" (מס חברות ומס דיבידנד). לפי התוכנית, חברות היי־טק שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מ–10 מיליארד שקל ישלמו מס חברות של 6% בלבד, ומס של 4% בלבד על חלוקת דיווידנדים.

קשה להבין את אלו המבקרים את הצעת החוק. וכי מה האלטרנטיבה להצעת החוק הראויה של משרד האוצר? ראשית, חברות הענק הגלובליות יימנעו מלרשום קניין רוחני כלשהו בישראל, כיוון שהעלות פשוט תהיה גבוהה מדי. שנית, ישראל לא תהנה מן המיסוי על הכנסות הנובעות מקניין רוחני שכיום אינו רשום בישראל, ואשר אין סיכוי שיירשם בישראל אלא אם יחול השינוי במשטר המס. שלישית, חברות אינטל, טבע ודומיהן יימנעו מביצוע השקעות נוספות בישראל ויעתיקו את פעילותן למדינות בעלות משטר מס מתחשב יותר. צריך לזכור שללא השקעות מתמידות במחזוריות קצרת שנים ניתן יהיה להפוך את מפעליה המפוארים של אינטל לחממות או משתלות  תוך זמן קצר יחסית.

פעילותן של חברות הענק הגלובליות הללו מושכת איתה פעילות כלכלית עצומה המשפיעה על כל הסביבה ועל שלל היבטים עקיפים. אם שיעורי המס לחברות הגלובליות לא יופחתו, אז כשאינטל תחליט שלא להמשיך את פעילותה בישראל, כשטבע תחליט להעביר לחו"ל פעילויות נוספות, וכשחברות הענק כמו גוגל ופייסבוק יידעו שישראל לא מתכוונת להיות מדינה תחרותית בתחום משטר המס – או אז תוכל להתגשם באופן אבסורדי תכניתו האחרת של שר האוצר להורדה מהירה ותלולה של מחירי הדירות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.