הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
כרטיסי אשראי
צילום: FREEPIK

הלמ"ס: עלייה של 4.7% בסך הרכישות בכרטיסי אשראי בחודשים פברואר-אפריל

דור עצמון |
נושאים בכתבה הלמ"ס הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כרטיסי אשראי

במהלך חודשים פברואר-אפריל נרשמה עלייה של 4.7% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי, כך עולה מנתונים שמפרסמת השלכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). עוד נרשמה עלייה של 3.8% ברכישות מזון ומשקאות (כולל שירותי אוכל) וכן עלייה של 7.8% ברכישות מוצרי תעשייה.

בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 46% מסך הרכישות בשנת 2023,  נרשמה עלייה 3.6% בחישוב שנתי בפברואר - אפריל 2024. מזה, בענף השונות עליה של 9.6% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 6.6% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תקשורת עלייה של 3.6% בחישוב שנתי, בענף דלק, חשמל וגז עלייה של 3.1% בחישוב שנתי, בענף מחשבים ותוכנה עלייה של 2.7% בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות עלייה של 2.0% בחישוב שנתי, ובענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום יציבות בחישוב שנתי.

בקבוצה מוצרי תעשייה, המהווה 18% מסך הרכישות בשנת 2023, חלה עלייה של 7.8% בחישוב שנתי בפברואר - אפריל 2024. מזה, בענף הרהיטים עלייה של 4.7% בחישוב שנתי, בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ירידה של 4.6% בחישוב שנתי, ובענף הלבשה והנעלה ירידה של 8.8% בחישוב שנתי.

בקבוצת המזון והמשקאות (כולל שירותי אוכל), המהווה 16% מסך הרכישות בשנת 2022, חלה עלייה של 3.8% בחישוב שנתי בפברואר - אפריל 2024.

בקבוצה שירותים, המהווה 20% מסך הרכישות בשנת 2023, חלה עלייה של 4.8% בחישוב שנתי בפברואר - אפריל 2024. מזה, בענף שירותי טיסות, תיירות ואירוח עלייה של 61.6% בחישוב שנתי, בענף פנאי ובילוי חלה עלייה של 26.2% בחישוב שנתי, בענף הביטוח עלייה של 9.5% בחישוב שנתי, ובענף שירותי ממשלה ועירייה עלייה של 5.7%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

להמשך הכתבה לחץ כאן