משפט: 36 חודשי מאסר על פיתוי קטינה באינטרנט

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על מורשע בביצוע עבירות מין בקטינה בת 14.5 שפותתה באמצעות רשת האינטרנט
סיגל ברנע |

איתמר באן, אדם בוגר, נשוי ואב לארבעה ילדים פיתה באמצעות רשת האינטרנט את המתלוננת שהיתה בת כ-14.5 שנים. באן התכתב עם הקטינה, שכנע אותה ליצור עמו קשר מיני ובהמשך קיים איתה בהסכמתה יחסי מין שבמהלכם ביצע בה, בין היתר, גם מעשי סדום וגם קיים איתה יחסי מין מלאים. בשלב מסויים אף ניסה באן לפתות את הקטינה לקיים יחסי מין עמו ביחד עם בחורה נוספת, בשלישיה.

באן הודה בביצוע כל המעשים הנ"ל והורשע. בית המשפט השלום בחיפה גזר עליו עונש של 27 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה של 12 חודשים. כן חייב את באן בפיצוי המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח. המדינה ערערה על קולת העונש ואילו באן ערער על חומרתו.

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של באן. בית המשפט ציין כי הנסיבות של המקרה הן נסיבות מזעזעות וחמורות במיוחד, המחייבות גם ענישה מרתיעה, וזאת בשים לב לניצול שניצל הנאשם את הקטינה והאופן בו לכד אותה ברשתו. תופעה זו של שימוש ברשת האינטרנט מחייבת את התייחסותו של ביהמ"ש בבואו לשקול את שיקולי ההגנה על הציבור בפרט ועל קטינים במיוחד. רשת האינטרנט ותקשורת המחשבים יצרה אמצעי קל לעבריינים להפיל ברשתם אנשים תמימים בצורות שונות. רשויות אכיפת החוק חייבות לשים לנגד עיניהן תופעה זו של ניצול לרעה של האמצעי הטכנולוגי המודרני ולהגן על הציבור מפני אלו העושים בו שימוש לרעה. פשיעה באמצעות מחשב, על גווניה השונים, מחייבת את גורמי האכיפה ואת מערכת המשפט להתאים את תגובתם לאמצעי הפעילות החדשני וזאת כדי להגן על הציבור מפני אלו העושים בו שימוש לרעה.

אוכלוסיית בני הנוער היא קרבן פוטנציאלי קל לעברייני מין בכלל ואלה הפועלים באמצעות האינטרנט בפרט. אוכלוסיה זו משתמשת שימוש תדיר באמצעי תקשורת זה ונחשפת לפיתויים באמצעות חורשי רעה שונים. כאשר ביהמ"ש שם לנגד עיניו את החובה להגן על הקטינים, עליו לשים לנגד עיניו גם את ההכרח להרתיע את כל אלה העושים באינטרנט אמצעי לפגיעה בקטינים ולהענישם בחומרה.

בשים לב לכל האמור לעיל, נקבע כי העונש אשר נגזר על באן בבימ"ש קמא אינו חמור דיו ואינו משקף את החובה להגן על ציבור הקטינים במידה המספקת. ביהמ"ש סבור כי היה על בימ"ש קמא לגזור עונש חמור בהרבה. לפיכך, הוארך עונש המאסר בפועל שהוטל על הנאשם ל- 36 חודשים. יתר חלקי גזר הדין נותרו ללא שינוי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.36%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".