חשיפה לצפון
אחד הנתונים היותר מעניינים בדו"ח השנתי של ג'וב אינפו, הוא שבשנת 2006 נרשם גידול ניכר במספר העובדים שענו למודעות דרושים בצפון הארץ. לאה שקד, מנהלת סניף ג'וב אינפו בצפון, אומרת כי שיעור הגידול הגיע ל-50%. לנתון זה יש משמעות כפולה לטווח הרחוק. ראשית, הוא מלמד על מצב התעסוקה בצפון, אזור שבמשך שנים סבל מאבטלה גבוהה ומקושי אמיתי לגייס עובדים למפעלים. זהו אזור, שיש בו את כל התנאים הנחוצים ליזמים ולמשקיעים, שרוצים להקים בו מרכזי פיתוח ומעבדות.
סוד גלוי הוא, שבמשך שנים - לא מעט יזמים דחו רעיונות להשקיע בארץ, למרות שאזור הצפון התאים להם. הסיבה לדחייה היא בשל החשש למצוקת כוח אדם, או נכון יותר - הקושי לגייס עובדים.
אם הגידול בהיענות למודעות הדרושים יימשך - ויש לקוות שהרשויות הנוגעות בדבר תדענה לנצל את המומנטום, הדבר יכול להוות מפנה חשוב במפת התעסוקה של ענף ההיי-טק בישראל, ובעיקר לתדמיתו. מענף שמזוהה בעיקר עם צפון תל אביב, רעננה ועוד כמה פארקי תעשיה בדרך לחיפה - הגיוס המסיבי בצפון יכול להיות התחלה של איזון ושינוי התמונה. אם נוסיף לכך את העובדה שכמו כל תעשייה מצליחה, גם תעשיית ההיי-טק יוצרת מסביבה תעסוקה ופרנסה לעוד כמה אלפי משפחות (דני גולדשטיין אמר פעם שכאשר מפעל היי-טק נסגר, מביא לכך שגם תעשיית המזון והקייטרינג נפגעת) - הרי שיש כאן אתגר רציני לרשויות להמשיך ולעודד את המגמה הזו. זאת, בנוסף כמובן לתושבי איזור הצפון עצמו, שלא מעטים מהם בוודאי יכולים ואף רוצים לעסוק באחד ממקצועות ההיי-טק.
היעדר השקעה מספיקה בגליל ובצפון בכלל, הרתיעה אותם מללכת וללמוד במכללות את המקצועות הנדרשים, שכן החשש הוא שלא יוכלו למצוא תעסוקה באזור. עקרון הניידות פועל בשני הכיוונים. סביר להניח, שהתפתחות תשתית הרכבות, והשיפור בכבישים שנעשה בצפון, מקל את ההחלטה על צעירים להעז ולקבל עבודה בצפון, ואולי אפילו להגר לשם. וגם אם לא, אסור לשכוח שאנו חיים במדינה, שקו הרכבת הכי ארוך שלה הוא נהריה-באר שבע, והנסיעה מתל אביב לנהריה אורכת כשעה וחצי. זהו מרחק, שבמדינות רבות בעולם נחשב לקל"ב ובהיבט זה, אנו בישראל כנראה מתחילים להידמות לאירופה ולארצות הברית.
ההיבט השני שעולה מן המגמה החשובה הזו של עלייה בגיוס עובדים, הוא העובדה שהגידול בנכונות לעבוד בצפון, אירע בשנה שבה חווינו את מלחמת לבנון השנייה. שנה שבה כל תושבי הצפון ישבו במקלטים למעלה מחודשיים. אחד הדברים החיוביים שהיה במלחמה זו, היה הפגיעה המזערית בכלכלה, במיוחד בתעשיית ההיי-טק. תשתיות תקשורת משוכללות, אמצעים טכנולוגיים וניידות עובדים שמקובלת במגזר זה, הביאו לכך שכל מפעלי ההיי-טק בצפון לא הפסיקו כמעט את עבודתם. עובדה זו ללא ספק נלקחה בחשבון, כאשר אותם מחפשי עבודה נענו למודעות דרושים באזור הצפון.
אם תרצו, יש בכך גם מסר עקיף לשכנינו מעבר לגבול: גם כמה אלפי טילים, הרס בתים והפגזות - לא רק שלא הצליחו להבריח את תושבי הצפון ממקום מגוריהם, אלא שהם הביאו לביקוש רב של אנשים נוספים המבקשים להצטרף אליהם. לתשומת ליבו של הקורא חאסן נאסראללה.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.
