שמו של פרויקט ה-ERP בחברת חשמל הוא "מאור". על פי מה שמתברר כעת, הפרויקט הזה עלול להירשם כאחד מליקויי המאורות הגדולים ביותר בתולדות פרויקטי המיחשוב בארץ ובעולם. זה יהיה הפרויקט היחידי שלא יעלה לאוויר, אבל אף אחד לא יפסיד בגללו - חוץ מאשר הצרכנים.

זה יהיה, אולי, הפרויקט הראשון שכל מלאכת היישום בו, שהיא מלאכה קשה ומפרכת, הסתיימה לא בדיוק לפי התקציב, לא ממש בזמן - אבל הסתיימה. כעת, כל מה שצריך לעשות, זה ללחוץ על השאלטר ולעלות לאוויר. הלחיצה הזו שווה כנראה עשרות מיליוני דולרים. היא הייתה אמורה להתרחש ברבעון הראשון של השנה, אך ספק אם תקרה. אנו נמצאים בפתחו של חודש פברואר, כך שהרבעון האמור מתקרב למחציתו, ורק נס אמיתי (לא החברה, אלא נס במובן של פלא, י"ק) יכול להאיר את הפרויקט המסובך הזה.

צריך שוב ושוב להסתכל על הנתונים ולהבין במה המדובר: חברת החשמל אחראית להולכת החשמל במדינת ישראל. היא עושה זאת ב-17 אתרים, 160 תחנות, 450 ק"מ של קווי חשמל, ומספקת חשמל ב-20 ק"מ של קווי מתח נמוך, המגיעים אליה מ-61 יחידות ייצור. מדובר בארגון שהוא מהגדולים בישראל, המעסיק כ-13,270 עובדים ב-35 אתרים, בפריסה ארצית.

בכנס משתמשי סאפ בשנה שעברה, הסבירו נציגי החברה מדוע בכלל צריך ERP בחברת חשמל. ענת שמיר, נציגת החברה, ציינה אז כי החברה הלכה לפרויקט הזה כדי להשיג את המטרה: שילוב פתרון מיחשובי כולל ואינטגרטיבי, לניהול המשאבים הפנימיים בחברה, בהיבטים של פיננסים, לוגיסטיקה, מלאי ורכש, כוח אדם, אחזקה וניהול פרויקטים. המניעים, לדברי שמיר, היו "צורך בשקיפות המידע וקושי לספק את דרישות המידע של הרשויות השונות".

לחברת החשמל, בהיותה חברת ציבורית, יש כמה רגולטורים בממשלה: משרד התשתיות, רשות החברות ומשרד האוצר. כל אחד רוצה את הנתונים שלו ולא פעם יש ניגודים בין משרד אחד לשני. ה-ERP בחברת החשמל נועד לפתור קושי במתן תמיכה מיחשובית הולמת לסביבה עסקית משתנה. לצורך הדוגמה: בחברת החשמל יש לא פחות מ-250 מערכות מידע, הפועלות על 15 ארכיטקטורות שונות.

כפי שדווח בידיעה המתפרסמת במהדורה זו, כל תהליך היישום נעשה לפי התוכנית. באופן טבעי, היישום נעשה בשלבים ולאורך זמן. שותפים לו נס טכנולוגיות, חטיבת ההדרכה של נס, טסנת, ועוד רבים אחרים. השלב הראשון היה השלב הפיננסי. מדובר באחד המודולים היותר מורכבים, שהכנתו לקראת העלייה לאוויר, ארכה 18 חודשים והוא כלל 500 משתמשים. בתאריך היעד, הכל היה מוכן, אלא שאז הגיעה ההוראה מבעלי הבית האמיתיים בחברת החשמל - ארגון העובדים. הם הטילו וטו על העלייה לאוויר של מודול הפיננסים. למה? זו כבר שאלה שלא קשורה לתחום ה-IT.

ויכול להיות שאחת הטעויות המרכזיות שעשו מנהלי הפרויקט, היא העדר השקיפות וחוסר הידברות עם הוועדים החזקים. כל מי שמנסה לייצר שינוי ארגוני, תרבות ארגונית חזקה - בכוח הזרוע או בכוח ההפתעה, סופו שיישאר עם המוצר שלו ולא יצליח להיפטר ממנו שנים רבות.

חברת החשמל עוברת שינויים ארגוניים ומבניים. השר הממונה עליה, בנימין (פואד) בן אליעזר, לא מתרגש מהאיומים של הוועדים, והוא גם נחוש בדעתו להעיף את המנכ"ל, אורי בן נון. ספק אם פואד מודע בכלל לפצצה המתקתקת ששמה פרויקט המאור, שכרגע אין בכלל סיכוי שיעלה לאוויר. ואם המאור ימשיך להיות כבוי - גם אם יקרה נס, והוועדים יגידו "כן" - סביר להניח שזה יהיה קצת מאוחר מדי. בפרויקטים טכנולוגיים, המשלבים כל כך הרבה יחידות ארגוניות, אי אפשר לנענע את הספינה קדימה ואחורה, כאילו מדובר באבן שאין לה הופכין.

אבל ישנם היבטים נוספים, מעבר לצד הכספי החמור והחשוב לכשעצמו. קראו שוב בעיון את המטרות שלשמן הלכה החברה לפרויקט: כל עוד הוא לא באוויר, שום דבר מהמטרות הללו לא יקרה. וזהו המחדל החמור ביותר. זהו הזמן שבה השר בן אליעזר יכול לקנות את עולמו בשעה אחת - לקחת מנהיגות ולקבל החלטות. כל עוד יקבל השר מסרים שמדובר בפרויקט טכנולוגי מיחשובי שלא יעלה לאוויר, ספק אם הוא בכלל יטרח לקרוא את הדו"ח על זה. אבל כשיסבירו לו שבגלל שהפרויקט יירד לטמיון, חלק גדול מהשינויים שהוא רוצה לעשות לא יצאו לפועל, ואולי גם בגללם עלולים להתגלות עוד מחדלים שיתגלגלו לפתחו, אולי זה מה שיניע אותו לפעולה.

טכנולוגיה היא פונקציה של פתרונות אוטומטיים, שנועדו לסייע לאלו אשר חפצים ביקרה. זה כלל לא משנה כמה כסף הושקע בפרויקט, כמה שנות אדם, כמה מוחות ואנשים התגייסו ימים ולילות כדי לעמוד בלו"ז. את הנזק מאי-העלאת הסאפ, לא תמצאו בשום דו"ח של חברת החשמל, אבל בטוח שהוא יגולם בחשבון החשמל הבא שלכם.